האם ה"תלמידים הדיגיטליים" שלנו שולטים במיומנויות המחשב?

כחלק מתהליכי הוראה למידה בכתתי, התלמידים בכתות ה-ו מבצעים משימות שונות בתחומי הדעת השונים אותם אני מלמדת, "תרבות ישראל ומורשתו", תנ"ך, עברית ועוד.

חלק מהמטלות דורשות מהתלמידים שליטה בכלים יישומיים טכנולוגים פשוטים כגון: הכנת מצגות ב- power point, שימוש ב excel, עבודה עם מסמכים שיתופיים ועוד...

ביחידת הלימוד האחרונה שלימדתי במסגרת שעורי תרבות ישראל ומורשתו בכיתה ה', התלמידים קיבלו משימה לבחור דמות בנושא "מנהיגים ומנהיגות", מנחם בגין או דוד בן גוריון ונדרשו לחקור את הדמות ופועלה בתחום מסיים וממוקד לפי בחירתם בעבודה שיתופית.

במהלך עבודת החקר הופתעתי לגלות כי "התלמידים הדיגיטליים" שלי שחשופים שעות רבות לטכנולוגיית המחשב, האייפד, האייפון ועוד, חסרים במידה ניכרת בשליטה בסיסית במיומנויות המחשב כמו עבודה עם היישום power point.

במאמרה של Marry Beth Hertz  "ילדים דיגיטליים לעומת אזרחים דיגיטליים? בחינה של סטראוטיפ מסוכן", מציגה המחברת את הסכנה שבסטראוטיפ שהחברה יוצרת לגביי ילידם דיגיטליים וקובעת שכל ילד מתחת לגיל 18 שנותנים בידו מחשב, ידע להפעילו באופן אוטומטי.  מחברת המאמר מציגה ניסוי בילדים שאינם חשופים לעולם הדיגיטלי ונותנים בידם מחשב. הניסוי מפריך את המיתוס שתלמידים הם ילדים דיגיטליים רק מפני שגדלו עם מחשבים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות ומסיקה כי למידה משמעותית, יצירתית, אוריינית, קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן אחראי ועוד. – כל אלה צריכים להילמד באמצעות הנחייה והכוונה של מורה שצריך ללמד אותו את אותם מיומנויות וכן את השימושים והיישומים הטכנולוגים על מנת שיעשה בהם שימוש  מושכל בלמידה.

מאמר זה העלה  בתוכי את השאלה האם יש צורך להקדיש שעורים נפרדים להקניית יישומי מחשב או ללמדם תוך כדי תחום הדעת והפעילות הנדרשת. תחושת הבטן שלי הובילה אותי לבחור בדרך של שילוב הקניית המיומנויות בתהליך עבודה והקניית שימושי ה- power point בהקשר תוכני של הנושא.

בכתיבתי רשומה זו,  גיליתי כי מסמך מדיניות "למידה בסביבה מתוקשבת בבית הספר היסודי" של משרד החינוך מחזק את  גישת השילוב שבחרתי וממליץ לשלב בין שתי הדרכים. המסמך מתאר מטרות, מדיניות וסטנדרטים הנדרשים להוראה – למידה  שיתאימו למיומנויות המאה ה-21. קובעי מסמך המדיניות התלבטו גם כן בשאלה זו והגיעו למסקנה כי  על המורים לשאוף לשלב בשעורים הנלמדים בתחומי הדעת השונים בין הקניית יישומיי המחשב לבין הנושא הנלמד בהתאם למה שהנושא מזמן. אוחזר מ http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/mismakh/.

ואכן תהליך ההוראה  שבחרתי הוביל לחיזוק הטענה כי חשוב שתלמידים יידעו לתפעל בקלות וביעילות את המחשב וישלטו במיומנויות המחשב הבסיסיות תוך כדי לימוד תחומי הדעת.

בהקניית הנושא והפעילויות בו התמקדתי בשלושה ממדים:

   א.    הממד התוכני – תהליך של חקר, בחירה, הצגת המטרות, עבודה שיתופית, חיפוש מידע, סיכום (בהתאם למנהיג הנבחר).

   ב.     הממד היישומי – שימוש ושליטה בכלי power point   ותפעולו. פועל יוצא מכך שהיה עליי   לדעת את הכלי על בוריו.

   ג.       הממד החזותי – טיפים ורעיונות לבניית מצגת טובה. בחלק זה נעזרתי בחוברת מאגר המשימות של ה"מטה לתרבות ישראל ומורשתו" ובו מחוון ברור ומסודר לבניית מצגת לימודית טובה. http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/00EAD91D-F11F-4B32-A3BB-972F6A34821A/159639/grade8task1.pdf

שילוב בין שלושת הממדים הנ"ל הוביל לתוצאות נהדרות. תוך כדי תהליך הלמידה התלמידים התנסו בלמידה שיתופית, חוקרת, מקוונת ולמדו את השימושים הנהדרים של כלי ה power point , שילבו סרטונים, היפר קישור, תמונות ועיצובים.

עיצוב המצגות היה בעל רקעים  אחידים, ללא פרטים מיותרים שעלולים להפריע בקשב הלומדים. התלמידים יצרו מצגות מאורגנות היטב ומחולקות לשלושה חלקים עיקריים: פתיחה, גוף וסיכום.

אין ספק שהתלמידים בכתה ה2 יידעו בהמשך הדרך לעבוד עם הכלי וליישם את מה שלמדו בכלים אחרים דומים. יתרה מכך, יידעו לתכנן מצגת לימודית אפקטיבית ואיכותית.

תהליך זה הוביל אותי למסקנה ברורה כי כל מורה בכל תחום דעת צריך להכיר ולדעת את יישומיי המחשב הבסיסיים ולהקנות אותם תוך כדי שילובם בתחומי הדעת. אחריות זו מוטלת על המורים.

באותו מסמך מדיניות "למידה בסביבה מתוקשבת" מצורף נספח חשוב מאין כמותו המגדיר "מה ומתי"? – אילו יישומים ושימושים תלמידים בגילאים השונים צריכים לדעת לעשות בסביבה המתוקשבת. חשוב שכל מורה יכיר מסמך זה וייחשף אליו בין אם בית הספר שלו חלק תכנית התקשוב הלאומית ובין אם לאו.   הקישור למסמך  http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/mismakh/ma-02-a.htm.

מקורות:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6761

http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/mismakh/

"תלמידים בגיל הזהב"

בכל שלישי בבוקר מגיעה לבה"ס "גוונים", סתריה, קבוצת לומדים בני הגיל השלישי ללמוד את נפלאות הטכנולוגיה הממוחשבת.
המורים שלהם הם תלמידים מכיתות ו' שעברו הכשרה להדרכת מבוגרים ועובדה עם  האוכלוסייה המבוגרת.
תכנית זו נקראת "הקשר הרב דורי" - תכנית ערכית חינוכית שאליה נחשפתי בתחילת שנת הלימודים בביקורי בבית ספר "בית אור" בקידרון, שם התכנית פועלת מזה מספר שנים. הופתעתי לראות תלמידי כיתות ו' יושבים ומנחים בסבלנות יתרה מבוגרים בני הגיל השלישי את יסודות המחשב והאינטרנט.
גיליתי כי אוכלוסיית המבוגרים צמאה ללמוד את נפלאותיו של הכלי ורוצה להשתמש בו לצרכיה ולהנאותיה האישיות ובכך רוצה להרגיש חלק בלתי נפרד מהחברה המודרנית הטכנולוגית המתקדמת.
החלטתי לקחת יוזמה ולנסות להפעיל את התכנית בבית הספר בו אני מלמדת "גוונים" סתריה. 
גיוס התלמידים היה השלב הראשון והשלב שלאחריו היה גיוס מבוגרים מהקהילה שרוצים ללמוד ושבור את מחסום הפחד מהמחשב. שלב זה לא היה קל כלל, נתקלתי בתגובות מגוונות בקרב מבוגרים: תגובות של רצון גדול מאד ללמוד ולעומתן תגובות של חשש ויאוש כגון: " למדתי כמה פעמים קורס מחשבים ואני לא זוכר כלום", "המחשב והאינטרנט שייכים לעולם הצעירים ועוד..."
ולמרות זאת הצלחתי לגייס שמונה מבוגרים מהקהילה, סבים וסבתות או מבוגרים שאין להם קשר ישיר לתלמיד המנחה והתחלנו בעבודה.
בסקר "ישראלים בעולם הדיגיטלי" , שנערך על ידי דר' יובל דרור וסער גרשון מהמכללה למנהל (מאי 2012) נמצא כי הפער הבין דורי שריר וקיים. 92% מהילדים בגילאי 12-17 מחוברים לאינטרנט אך לעומתם רק מחצית מבני 55 מעלה.

מטרת התכנית היא צמצום הפער הדיגיטלי בחברה תוך שימת דגש על ערכי התנדבות ונתינה, אחריות סובלנות וקבלת השונה. התכנית מופעלת על יד מדרש החינוך - המנהל למדע וטכנולוגיה והמזכירות הפדגוגית, "המשרד לאזרחים וותיקים" ומוזיאון בית התפוצות.
התלמידים מנחים את המבוגרים במיומנויות התקשוב הבסיסיות, שימוש בדואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט.
במסגרת הלמידה התלמידים המבוגרים מתעדים את זיכרונותיהם בכלים דיגיטליים וביישומים שונים כמו: power point' presi ובכך משמרים את המורשת היישובית הקהילתית, הארצית והלאומית של מדינת ישראל. כך מתהדק הקשר הבין דורי. 
וייס ענבל, במחקרה הגיל השלישי בעידן המדע", אוניברסיטת בר אילן, ניסתה לבדוק כיצד נוכל להכיר טוב יותר את קהל היעד המבוגר ובכך נוכל לפתח תכנית לימודים עבור אוכלוסייה זו שתכיל תכנים ונושאים מתוך עולמם שלהם ולפתח אמצעי שיווק והסברה על מנת לשכנע את קהל היעד המבוגר להצטרף לעולם המחשב והאינטרנט. במחקרה מצאה כי קשישים שיש ברשותם מחשב משתמשים בו לרוב לצורך תקשורת, לדוא"ל ולאינטרנט.
בנוסף, נמצא כי קשישים בעלי השכלה תיכונית גבוהה משתמשים במחשב לצורך חיפוש מידע בנושאים רפואיים. עוד נמצא כי למחשב יש תרומה רבה בניצול שעות הפנאי של הקשיש.
ממצאים אלו מחזקים את חשיבותה של תכנית "הקשר הרב דורי" וחשוב להציג 
אותם בפני התלמידים.

"הקשר הרב דורי" בית ספר "גוונים" סתריה