הוראה פרונטלית ממזגת

הרשומה האחרונה  שכתבתי "חכמת הלוח הלבן" המתאר את יתרונות השימוש בלוח האינטראקטיבי בהוראה, הזכיר לי  משפט שנאמר בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה" על ידי המרצה דר' אתי כוכבי: "הוראה פרונטלית היא לא מילה גסה". המשפט והדיון שהתנהל בשיעור סביב הוראה פרונטלית גרם לי לחשוב עם עצמי על דרכי ההוראה שלי ועד כמה אני משלבת את ההוראה הפרונטלית בשעורים בהם אני מלמדת ואיך אני עושה זאת. המשפט שנאמר ע"י דר' אתי כוכבי חיזק אצלי את העובדה שהוראה פרונטלית היא דרך הוראה שיכולה להיות טובה בהחלט אך נשאלת השאלה בעידן של ימינו איך עושים זאת?

לא לשיטת ההוראה הפרונטלית המסורתית לפיה המורה עומד מול הכתה ומעביר את החומר הנלמד התכוונה דר' כוכבי אלא לשיטת הוראה פרונטלית שמשתמשת באמצעים הטכנולוגיים שעומדים ברשות המורה ושעוזרים לו להפוך את השיעור לאטרקטיבי ומעניין.
עידן התפתחות הכלים הטכנולוגיים הנמצאים ברשותנו יכולים בהחלט לעזור להוראה להיות אטרקטיבית ומעניינית.
המאמר "רנסנס ההוראה הפרונטלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי וגם בלעדיו" מאת עידית אבני, אברום רותם ואביבה בן חפר, מחזק את גישת ההוראה הפרונטלית בכיתה האינטראקטיבית ומציע להפכה ל"הוראה פרונטלית ממזגת". מחברי המאמר מציעים להפוך את ההוראה הפרונטלית המסורתית ל"הוראה פרונטלית ממזגת" הנעזרת באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים בקיימים בעידן הטכנולוגי של המאה ה-21 ומזמנים דרכי למידה המקדמים חשיבה וניהול דיאלוג מתמיד בין המורה לתלמיד.
"המפתח להצלחה הוא דרכו ש המורה כמנהיג, המנווט את ההוראה ומנהל את הכתה ואת השיעור בדרך מושכלת ומיטבית" (אוחזר מ http://www.avrumrotem.com/BRPortalStorage/a/25/33/77-INvANEIcVn.pdf).

המאמר מדגיש כי ההצטיידות בטכנולוגיית הלוח האינטראקטיבי והכתות החכמות בשנים האחרונות בבתי הספר משנים את פני ההוראה ויכולים להפוך אותה להוראה פרונטלית ממזגת – הוראה המשתמשת בדרכי הוראה עדכניים ובסביבת למידה עדכנית ומשולבת ICT -  טכנולוגיות מידע ותקשורת ב"כתה חכמה". הוראה פרונטלית ממזגת מרחיבה את יתרונות ההוראה הפרונטלית המסורתית ואלו הם עקרונותיה:

א.      הקניית ידע סדור, באופן שיטתי ומובנה: ארגון וסדר של השיעור תוך התבססות על ידע קודם של הלומדים, זיהוי קשיי הלומדים וארגון השיעור כמתפתח ומתבנה.

ב.      אינטראקציה – הלוח, המסך, הלוח האינטראקטיבי מזמנים אינטראקציה בין תכנים וחומרים, תהליכי למידה שיתופיים. התלמידים אקטיביים לאורך תהליך הלמידה. אינטראקציה משולשת בין התלמיד מורה ותוכן.

ג.        פיתוח כישורי חשיבה – מיומנויות חשיבה גבוהה המתבטאים ביצירתיות וחדשנות, מטא קוגניציה ועוד...

ד.      ניהול כתה ומנהיגות המורה – המורה כמנהיג, בעל יוזמה וכריזמה.

כותבי המאמר טוענים שיישום דרך ההוראה הפרונטלית הממזגת יתבטא רק אם יתקיימו התנאים הבאים:

1.       המורים יהיו מקוונים ויפעלו בסביבה מקוונת – ידעו להתנהל בסביבת טכנולוגיות המידע וישלטו בהן.

2.       הכתה תהיה "כתה חכמה" – סביבת הלמידה תהיה עדכנית בכתה הפיזית בה לטכנולוגיות המידע והתקשורת בחינוך מקום מרכזי. בכתה יהיו כל האמצעים הטכנולוגיים כגון: לוח אינטראקטיבי, חיבורי רשת ועוד...

3.       מיומנויות לומד המאה ה21-  ההוראה תשים דגש על מיומנויות אלו: מיומנויות חשיבה, עבודה ומיומנויות חברתיות ההולמות את הלומד של המאה ה21.

בכתבה "אני בכלל לא בטוח שיש דבר כזה הוראה פרונטלית" שפורסמה בהד החינוך (אפריל 2013) מאת יורם הרפז, נערך ריאיון עם דר' אדם לפסטיין, מרצה וחוקר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. הריאיון מתאר את המחקר שערך בצפייה בכיתות בארץ ובעולם ותיעד ככל האפשר את הפעילויות המתרחשות בכיתות: הוראה למידה ועוד...
דר' לפסטיין מדבר  על הוראה פרונטלית כהמצאה ישראלית, לטענתו אין מושג כזה באנגלית. הטענה המרכזית שלו היא שההוראה הפרונטלית לצורתה אינה גרועה מכפי שמקובל לחשוב והיפוכה אינו טוב כל כך מכפי שמקובל לחשוב.
בראיון המעניין הוא מתאר מה ראה בכיתות שונות בארץ ובעולם ומה ניתן ללמוד מכך.

לסיכום, אני חושבת שאין לבחור בדרך הוראה אחת אלא רצוי לשלב ולהשתמש בדרכי הוראה שונות ולדעת בצורה מושכלת לשלב ביניהם על מנת להפוך את השיעורים לאטרקטיביים ומעניינים. רצוי מאד לנצל את הכלים העומדים ברשותנו ולדעת לשלב אותם בדרך ההוראה היעילה שתהפוך את השעורים שלנו למעניינים ולכאלו שהתלמידים שלנו ירצו להגיע אליהם ולהישאר.
האתר "פרזנטציה בריבוע"  שפותח במטרה לאפשר למורים במקצועות שונים לנהל שיעורים פרונטאליים, דינמיים, חווייתיים ומאתגרים באמצעות מצגות אינטראקטיביות מאפשר למורים להעלות ולהוריד מצגות שעורים אינטראקטיביים.

מצורף קישור "פרזנטציה בריבוע" - http://itu-presentation.cet.ac.il/about.aspx

מקורות:
מצורף קישור לראיון המלא עם דר' לפסטיין - http://yoramharpaz.com/publications/interviews/2013_04a/

קישור נוסף לכתבה על ה"מורה כשחקן" -

 http://shluvim.macam.ac.il/pg/blog/yoramorad/read/72230/

 http://www.avrumrotem.com/BRPortalStorage/a/25/33/77-INvANEIcVn.pdf).

חכמת הלוח הלבן

מאפייני הטכנולוגיה במאה ה-21 המאופיינים בייצוגיי מדיה רבים כמו תמונה, צליל, קול, תנועה וכתב  באופן אינטראקטיבי, בדרכי קישוריות, במשחקים ברשתות חברתיות ועוד... מזמנות  עבורנו פיתוח הוראה איכותית בסביבת למידה חדשנית.
 

בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה"  בהנחיית דר' אתי כוכבי, אחת המטלות העיקריות שמוטלת עלינו כסטודנטים, הינה בניית יחידת לימוד לשימוש באמצעות הלוח האינטראקטיבי בתוכנת ה- Active inspire.
 

מודה ומתוודה כי עד כה לא השתמשתי בלוח האינטראקטיבי בהוראה למרות שידוע לי כי קיימים בבית הספר בו אני מלמדת ארבעה לוחות אינטראקטיביים ניידים.

לוח חכם או לוח אינטראקטיבי הוא תצוגה אינטראקטיבית גדולה המתחברת למחשב ומקרן. מקרן מקרין את שולחן העבודה של המחשב על פני השטח של הלוח שבו משתמשים על-מנת לשלוט במחשב באמצעות עט, אצבע או התקן אחר. הלוח מותקן בדרך כלל על הקיר או מחובר למעמד. לוחות חכמים משמשים במגוון רחב של שימושים, כולל כיתות לימוד בכל רמות החינוך, בחדרי ישיבות של חברות, בחדרי הדרכה המשמשים להדרכת ספורט מקצועני, באולפני שידור ועוד... (אוחזר מ- ttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%97%D7%9B%D7%9D)

תוך כדי תהליך בניית יחידת הלימוד גיליתי את נפלאות הכלי.
 

כמורה לחינוך הלשוני ולמקצועות השפה ובעבודה מרובה מול טקסטים, ראיתי בכלי יתרון משמעותי שבשימוש בלוח האינטראקטיבי. בקורס ובתהליך העבודה נחשפתי ליכולות של הכלי המאפשרות לי לסמן, להדגיש, למרקר, למרכז, לבחור מילים מהטקסט, לבדל מילים ומשפטים וכל זה מול התלמידים באופן חזותי ותוך כדי שיתוף התלמידים בתהליך ההוראה מול הלוח האינטראקטיבי.
 

תכנון ובניית יחידת הלימוד בחינוך הלשוני הובילו אותי למסע חיפוש מידע על הלוח ולקריאת מאמרים ומחקרים על הכלי והשימושים שלו וכן על הקשר בינו לבין הישגי תלמידים שלומדים באמצעותו. הרשת מוצפת במחקרים ומאמרים רבים, חלקם עוסקים בעמדות מורים שעובדים עם הלוח, אחרים בודקים הישגי תלמידים שלומדים עם הלוח, עוד עוסקים בסוגי הלוח ועוד...
 

מה שעניין אותי במיוחד אלו הם דווקא המחקרים על הישגי התלמידים הלומדים באמצעות הלוח החכם.

מחד,  מאמרים אחדים מוכיחים כי הישגי התלמידים עולים בעקבות למידה באמצעות הלוח האינטראקטיבי ומאידך מאמרים אחרים פחות.

המחקר "לוחות חכמים" לעומת מקרנים בכיתות היסוד: יותר מעורבות, יותר הישגים" שערכו דולי חושובוקר ואינה בלאו ושנערך בישראל, בחן תהליכי הוראה למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבות תלמידי בשעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב תלמידי כיתות ה-ו. מחקר זה סקר מחקרים אחרים נוספים שנעכו לפניו באותו נושא דוגמת מחקרים בבריטניה שמציגים שהשפעת הלוח האינטראקטיבי על הישגי תלמידים אינה חד משמעית (בלאו 2009).

בבתי ספר יסודיים בבריטניה נמצא קשר חיובי בין הישגי התלמידים בשפה ובמתמטיקה לבין משך הלמידה עם הלוחות.(Lewin etal 2008) לעומת זאת, בבתי ספר יסודיים אחרים בבריטניה כמעט ולא הייתה השפעה על הישגי התלמידים שלמדו באמצעות הלוח האינטראקטיבי.

ממצאי המחקר שנערך בישראל "לוחות חכמים" לעומת מקרנים בכיתות היסוד: יותר מעורבות, יותר הישגים" שערכו דולי חושובוקר ואינה בלאו,  הראו כי ציוני התלמידים במבדק ידע אחרי למידה בשילוב לוח אינטראקטיבי גבוהה בהרבה בהשוואה ללמידה ללא שילוב טכנולוגיה ולוח אינטראקטיבי. בנוסף, ממצאי המחקר הדגישו את מעורבותם של התלמידים בשעורים על לוח אינטראקטיבי.

במחקר "לוח אינטראקטיבי כאמצעי האורג בין ישן לחדש" שנערך על ידי גילה קורץ, אתי כוכבי וקרן דוד וממצאיו הוצגו בכנס מיט"ל 2012 מחזק את המסקנה הברורה ששימוש בהוראה בלוח האינטראקטיבי  משפר ומגוון תהליכי הוראה למידה, מגביר מוטיבציה, קשב והתעניינות אצל הלומדים באמצעות המחשות  שונות ואמצעים ויזואליים. (אוחזר מ http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6616)

ניכר כי ממצאים אלו אכן צריכים לבוא לידי ביטוי בתכנון ובניית יחידת לימוד אינטראקטיבית לשעורים.

ביחידת הלימוד שתכננתי באמצעות ה Active inspire העמדתי במרכז את שיתוף התלמידים בתהליך ההוראה  למידה ואת מתן ההזדמנות ללומדים לגשת אל הלוח ולהפעיל אותו וזה מתוך רצון למנוע פאסיביות של הלומדים.

למרות המחקרים השנויים במחלוקת ולמרות העובדה שאין הוכחות חד משמעיות לגביי הישגי תלמידים שלמדו באמצעות לוח אינטראקטיבי, ללוח האינטראקטיבי יתרונות רבים שיכולים להעשיר מאד את השעורים הפרונטליים.

שעורים רבים שנערכים בהוראה פרונטלית,  אם ייערכו באמצעות לוח אינטראקטיבי יעוררו מוטיבציה בקרב התלמידים, יאפשרו חשיפתם לשיטוט בין אתרים, לצפייה בסרטים, לתצוגה תרשימית מסוגים שונים, לסימולציות ועוד פעילויות שיגרמו להם להיות שותפים ואקטיביים  בתהליך ההוראה.

יתרון נוסף ללוח האינטראקטיבי הוא שמירת  התוכן בשיעור ובכך להמשיך בשיעור הבא מאותה נקודה ואפילו לעשות חזרה קצרה.

הסרטון הבא מתאר את יתרונות הלוח החכם בכתה החכמה והטכנולוגית ומציג מורים שעובדים באמצעות הלוח האינטראקטיבי.

 

 

 כמורה ומחנכת בבית ספר יסודי הייתי רוצה מאד לעבוד בכיתה חכמה עם לוח אינטראקטיבי קבוע שאינו נייד (הרכבה והתקנה מחדש של הלוח החכם הנייד גוזלת שמן רב מהשיעור).
 

הלוח צריך להיות חלק מכל כיתה ויכול להיות אטרקטיבי לממש סביבת למידה חדשה ועדכנית אשר יכולה להשפיע באופן משמעותי את פני ההוראה החדשנית.

מקורות:

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=6616

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=477

שיעור מהסרטים

כמורה להוראת העברית אחת ממטרות ההוראה העומדות בפניי הן עידוד הקריאה והרצון לקרב את הלומד אל עולם הספר. לא משום שזוהי אחת מהמטרות המרכזיות של תכנית הלימודים בחינוך הלשוני אלא באמת מתוך הידיעה כי הקריאה מרחיבה את עולם הידע של הלומד, את אוצר המילים שלו, את יכולת ההמשגה שלו והכי ושוב מהנה מאין כמותה.

שנים רבות אני עורכת משימות ופעילויות שונות לעידוד הקריאה אך, בשנה האחרונה כמורה לעברית בכתות ד' –ה' בכיתות מקוונות המצוידות במקרן ובמחשבים ניידים תהיתי כיצד להיעזר באותם אמצעים הנמצאים ברשותי לצורך עידוד הקריאה. שיטוט ברשת הוביל אותי לאתר חינוכית 23 – תכניות מן העבר לתכנית העבר הנקראת "קריאת כיוון" שמאד אהבתי כילדה וקראתי ספרים בעקבותיה. התכנית הבנויה מפרקים לפי נושאים זימנה עבורי שימוש באמצעי הידע הדיגיטלי לצורך עידוד הקריאה.

החלטתי לנסות ולשלב אחת לשבוע צפייה בפרק מן הסדרה "קריאת כיוון" בשעורי העברית. כל פרק הינו בן 25-30 דקות מה שהוביל לתכנון מאורגן ומובנה של השיעור. על מנת להשיג את המטרה בצורה יעילה ויסודית הצפייה בפרק הייתה מובנית ומלווה במטלות צפייה. כל שעור צפייה ניבנה באופן יעיל כאשר התלמידים התכוננו לקראת הצפייה, קיבלו מטלת צפייה מעניינת המזמנת אותם לחשיבה ודיון. והכי חשוב להניע אותם לקרוא את הספרים המומלצים בפרק.

התוצאות היו נהדרות ואני גאה לספר כי המטרה הושגה ותלמידים רבים מיד לאחר שעור הצפייה רצו לספריית בית הספר להשאיל את הספרים המומלצים.  יתרה מכך, התלמידים העידו וסיפרו בכל הזדמנות עד כמה הצפייה עודדה אותם לקריאה.

שילוב סרטונים בהוראה בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  בהנחיית דר' ליאת אייל היה שעור שנגע באופן ברור במה שאני עושה. הכיתה המקוונת והכלים הזמינים לנו כמעט בכל כיתה חיזקו את העובדה ששילוב אמצעי המולטימדיה כסרטונים בהוראה באופן מושכל מוביל להתנסות וללמידה משמעותית ומאפשר לשלבו במקצועות שונים ומגוונים כמו זה שעשיתי בשעורי העברית.

הנושא "הוראה מהסרטים" נגע בעקרונות השילוב של סרטונים בהוראה וחשף את הסטודנטים לקריטריונים לבחירת הסרטון המתאים לצורכי הלימוד וכן הציג את רמות החשיבה הנדרשות בלמידה מבוססת סרטונים.

דר' ליאת אייל הציגה בפנינו את אחד המודלים הישנים אך המפורסמים ושכוון במיוחד לצרכי למידה "מודל חרוט ההתנסות של DALE". בשנת 1969 עם כניסת הטלוויזיה לבתים ערך DALE ניסוי הבודק מהי תרומתם של סרטים ללמידה. הוא לקח קבוצת תלמידים ונתן להם הוראה של קריאה וסמלים חזותיים וטקסטואליים עד רמת התנסות ישירה של ממש. ממידת הפשטה נמוכה ועד לרמת הפשטה גבוהה. DALE  בדק כמה ידע קלטו התלמידים בעקבות למידה מצפייה וגילה שכשלמידה היא פאסיבית יותר והתלמידים רק קוראים או שומעים הם מתחברים פחות לידע וככל שהם פעילם יותר, מציגים, מתנסים, בודקים, מטיילים כך הם זוכרים את הידע לטווח ארוך.

לפי הפירמידה המוצגת צפייה בסרט מוצגת כלמידה מופשטת פאסיבית אך נתון זה מוצג כצפייה בסרט באורך מלא. אם נשדרג את ההוראה ונשתמש בסרטונים קצרים יותר הלומדים יזכרו יותר. (לפי דברי דר ליאת אייל).

מודל ההוראה של ברונר (1990) מחזק את אותן המסקנות. לפי מודל זה תפקיד המורה לספק לתלמיד תנאים לגילוי. התכנים שהמורה צריך להציג הינם סימבוליים, אקוסטיים, חזותיים ומפעילים.

דר' ליאת אייל הציגה גם מחקר שנערך באוניברסיטה בצפון קרולינה ניתנה משיית בניית 3 אובייקטי  אוריגאמי לשתי קבוצות שונות במטרה לבדוק איזו למידה יעילה יותר – למידה באמצעות תרשים קווי עזר כהדרכה והשנייה למידה באמצעות צפייה בצילום וידאו. תוצאות הניסוי הראו כי קיימת עדיפות לשימוש בכלי הדינאמי (וידאו) לצרכי הדרכה פרוצדוראלית בתנאי שהתקיימו הכללים הבאים:

א.      ניתנה שליטה על מהלך האירועים בתהליך הצפייה.
ב.      הייתה תאמה בין תרשים לווידאו.
ג.       התקיימה חלוקה למנות קצובות.
ד.      היה שילוב של תרשים וווידאו.

שילוב סרטונים בהוראה יכול להיות בכל שלב בשיעור כפתיחה, כגוף או כסיום. המורה צריך לזהות את המטרה שלשמה הוא משתמש בסרטון ולחשוב לעומק אילו מטלות הוא משלב לפני, במהלך או בסיום הצפייה.

במקרה של שיעור עברית, צפייה בפרק "קריאת כיוון" ניתנה הנחייה לתלמידים לפני הצפייה בפרק ובסופו. כתוצאה מכך התקיים תהליך של חשיבה מעמיקה, דיון והלכה למעשה – השאלת הספר מהספרייה וקריאתו.

אין ספק כי תהליך זה וההרצאה "הוראה מהסרטים" מובילים אותי לחיפוש סרטונים נוספים לשילוב בהוראה בעברית ובמקצועות נוספים.

האתר teach with a movie בהחלט מסייע לי ויכול לסייע למורים בהוראה.

מקורות:
http://www.educ.ualberta.ca/staff/olenka.bilash/Best%20of%20Bilash/dalescone.html מקור התמונה

http://www.etsu.edu/uged/etsu1000/documents/Dales_Cone_of_Experience.pdf

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1829

"המורה? למה אין ציון?"

ביום ראשון השבוע, שלושים ביוני – חילקתי תעודות לתלמידי כיתתי, כתה ה.

בבית הספר בו אני עובדת, תלמידי כיתות ה מקבלים תעודה המורכבת מציון מספרי, ציון במילים והערכה, היגד מילולי המשקף את מה שלמד בכל מקצוע ואת אופן הלמידה.

בתעודה הניתנת לתלמידי כתות ה-ו ניתן בכל המקצועות ציון מספרי ובנוסף היגד למעט המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו", שם ניתנת לתלמיד הערכה מילולית בלבד ללא ציון במילים או במספר.

עובדה זו שאין ציון ב"תרבות ישראל ומורשתו" ממשיכה להפתיע את התלמידים ואת הוריהם למרות שכך היה גם במחצית א'. ושוב נשאלתי על ידי התלמידים, ההורים ואפילו מנהלת בית הספר: "מדוע אין ציון במקצוע זה?".

כרכזת "תרבות ישראל ומורשתו" בבית הספר עניתי שהמטה לתרבות ישראל במשרד החינוך קבע כי הערכת הלומד במקצוע חדש זה תעשה בדרך אחרת, על מנת שהלמידה תהיה חווייתית, משמעותית, אחרת ולכן גם אין צורך לערוך מבחנים במקצוע. לצורך כך, המטה לתרבות ישראל הכין מאגר של משימות הערכה חלופיות המזמנות למורה דרך אחרת להעריך את הלומד.

הרהורים ומחשבות על העניין ועל השאלה " למה אין ציון"? הובילו אותי למסקנה ברורה כי יש צורך לעשות שינוי בתפיסה שהתלמידים, ההורים, המורים וגם המנהלים שהורגלו בצורה משמעותית לראות הערכה כציון מספר בלבד להערכה בדרך אחרת. מסתבר  שללא מספר כלשהו המעריך אותנו "לא  נדע מה אנחנו שווים". תלמידים צריכים ציון כדי לשקף את תפקודם  במקצוע אך, הציון לא משקף  גורמים נוספים כמו הזדהות התלמיד עם המקצוע, דרכי הלמידה שלו ועוד...יתרה מכך, היחס של התלמידים ואפילו ההורים כלפי מקצוע שאין בו ציון יכול להתבטא בחוסר רצינות בלמידה.

בקורס "הערכת טכנולוגיות מידע" המונחה על ידי דר' ליאת אייל , התקיים באחד השעורים הראשונים דיון מאד מעמיק בעניין הערכת לומדים. הסטודנטים בכיתה שיתפו את מה שמתרחש במציאות , שאכן תלמידים לומדים ומתכוננים רק לציון, מבחן, מיצ"ב, בגרויות = הערכה שיפוטית.

https://sites.google.com/site/21centuryteaching/assessment

השיעור בו עסקנו בהערכת לומדים חיזק בי את הרצון להמשיך ולהוביל נושא מרכז כמו "תרבות ישראל ומורשתו" ולהדגים ולהוכיח כי למידה משמעותית, חווייתית ומאתגרת לא חייבת להיות עם מבחנים וציונים. בנוסף, לנסות ולפעול ליישם גישה זו גם על מקצועות נוספים.

למילה הערכה הגדרות רבות ומגוונות ולא כולן כוללות בתוכן את ההערכה השיפוטית – הציון במספר:

-          "הערכה היא תהליך הקובע את מידת השגתן של מטרות חינוכיות. (נבו 1989).

-          "התכוננות מראש והתבוננות חוזרת, הבוחנת את העשייה ואת תוצאותיה לאור התכוונות המוקדמת ותכנון ההתכוונות החדשה". (שלסקי 2006).

הגדרתו של שלסקי משקפת מאד את הגישה בהוראת הנושא "תרבות ישראל", התכנית מדגישה שההערכה תהיה מעצבת, מתמשכת לשיפור הלמידה , רפלקטיבית, פנימית, קואופרטיבית, גמישה, שיתופית ועוד.

פרופסור דוד נבו בספרו "הערכה המבטאת תועלת", (1989) מציג את מודל עשר השאלות שבאמצעותן ניתן להגדיר איזה הערכה אנחנו רוצים לקבל כדי להפיק את התועלת הטובה ביותר.

דוד נבו מציג עשר שאלות המשקפות היבטים שונים של מהות ההערכה ובאמצעותן ניתן לבצע הערכה מעמיקה ולא שטחית.

               1.   מהי הגדרת ההערכה?

               2.   מהם תפקידי ההערכה?

               3.   מהם מושאי ההערכה?

               4.   באילו משתנים (שאלות) עוסקת ההערכה?

               5.   מהם הקריטריונים להערכת מושא ההערכה?

               6.   מיהם לקוחות ההערכה?

               7.   מהם השלבים בביצוע ההערכה?

               8.   מהן שיטות המחקר המתאימות להערכה?

               9.   מי צריך לעסוק בהערכה?

              10.  באילו אמות מידה צריכה ההערכה לעמוד?

השאלות המוצגות בהרחבה בספרו, מאפשרות לנו להעריך כל גבר במיוחד בתחום החינוך ולהגיע לתובנות מעמיקות לאיזו הערכה נרצה להגיע.

כולי תקווה כי המודל שמציגה תכנית הלימודים בתרבות ישראל לגביי הערכת הלומדים והלמידה יתבטא גם במקצועות נוספים וללא אכזבת התלמידים וההורים. יש צורך בשינוי -תרבות של הערכה שמתייחסת לייחודו של הלומד, לחשיבה ביקורתית, לרצון של הלומד להיות חלק מקביעת המטרות, ליהנות  מחוויית הלמידה, לגוון או להשביח את הלמידה. כמובן שמקום מרכזי וחשוב יש לתקשוב והמדיה הדיגיטלית המזמנים אפשרויות רבות ומגוונות להערכה חלופית. דוגמאות לכך ניתן לראות במאגר המשימות שלהמטה לתרבות ישראל ומורשתו. הערכה שתתאים עצמה לפדגוגיה ולמיומנויות הלומד של המאה ה-21.

מקורות:
נבו דוד, "הערכה המביאה תועלת", מסדה 1989.