חדר מורים

פניו של המורה ותפקידו השתנו מקצה לקצה במאה האחרונה. 

במסגרת קורס "קוריקולום" - תכניות לימודים ב"מרכז ללימודים אקדמאים", נחשפתי לתיאוריות ולמודלים המתארים את פניהם של מורים אותם אני פוגשת יום יום בחדר המורים.

חדר המורים של בה"ס "גוונים" בו אני מלמדת מורכב ממורים רבים ופנים רבות להם כמו גם בבתי ספר אחרים בארץ ובעולם.

במהלך הלמידה בקורס התחלתי להתבונן באופן מודע על המורים איתם אני עובדת ולנסות לנתח את מאפייניהם ואופי עבודתם ולמקם אותם על הרצף בין מורה ישן - מורה חדש והמורה של המאה ה-21.

מורה ישן - המורה הישן הוא מקור הידע והסמכות. משתייך לחינוך המסורתי, מטרותיו להעביר תכנים שעוצבו בעבר ולכפות את התכנים על הלומדים. אותו מורה מלמד באמצעות תירגול בלבד, משתמש במקורות ידע דלים כמו ספר הלימוד בלבד והוא עצמו ה- המורה מהווה מקור ידע. ובעיקר אותו מורה מבודד מן הסביבה (דיואי exprience ana edvaction 1938).

יש מורים כאלו השייכים לעולם הישן גם בחדר המורים שלנו ואני מניחה שגם בחדר המורים שלכם. מורים אשר אינם מוכנים להשתלב ולשלב בהוראה את הכלים הטכנולוגיים, מסרבים לשתף ולהיות שותפים בחומרי הלמידה, אינם רואים את התלמיד, מקנים לתלמיד את הידע מבלי לתת להם הזדמנות לחקור, לעבור תהליכי חשיבה וכופים את חומר הלימודים על הלומדים הצעירים. 

מעטים אמנם כאלו בבית הספר בו אני מלמדת אך קיימים. על משרד החינוך לקחת אחריות ולבדוק מה ניתן לעשות עם מורים מסורתיים אלו על מנת לשנות את  תפיסת עולמם.

המורה חדש- הוא שייך לתפיסת החינוך החדש המציג מורים המאפשרים לתלמידים התפתחות אישית, מאפשרים ללומד לחשוב, לגלות ולעצב את הידע המיומנויות והערכים. ההוראה נערכת באמצעות התנסות ולא רק באמצעות תרגול. מקורות הלמידה הינם מתוך התנסות אישית של הלומד. מרכז הכובד עובר מהמורה לתלמיד.

מורים אלו התפתחו ומצאו עצמם בתחילת הדרך בבית הספר  הפתוחים, הדמוקרטיים אבל בשנים האחרונים נמצאים בבתי הספר הרגילים ובמרבית חדרי המורים ובהחלט תפיסת עולמם רואה את התלמיד במרכז.

לפי שני המודלים שסקרתי בתהליך הלמידה יש צד אחד אקטיבי מול צד פאסיבי.

חינוך בקהילות - לעומתם, קיים מודל חדש - חינוך בקהילות - המורה של המאה ה -21 - הוא המתאים  למודל החדש. שני בצדדים בעלי משקל ולשניהם מעורבות הדדית וחתירה משותפת. כל הצדדים פעילים. במודל זה, המורה והתלמידים ביחד בונים וחוקרים. משתפים פעולה במפעל הלמידה. תפקיד המורה השתנה:

- במקום ללמד חומר רב מתמקדים בנושא או רעיון קטן וחוקרים אותו.

- שואלים שלאות מחקר ובודקים אותן.

- למידה והערכה משותפת ולאו דווקא עבודה אישית.

- עבודה שיתופית של קבוצות קטנות.

- מקורות הידע הם מגוונים ורבים מתוכם גם המורה אך לא רק!

- המורה משתתף בתהליך הלמידה ולא עמד מחוצה לה.

בכל אלו המורה והתלמידים יכולים להשתמש ולשלב את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם ולכן יש לה מקום מרכזי בקהילות החינוך. ולכן מורים מתוקשבים קרובים יותר בגישתם למודל זה.

תפקיד המורה של המאה 21 הוא לגרום לתלמיד לחשוב, להבחין, להתבונן ולקשור בין הדברים.

נכיר כי מורים כאלה נמצאים גם בחדר המורים, מורים שברכם פעלים לפי עקרונות אלו ומזמנים תהלכי חשיבה וחקירה ללומדים.

בכתבה שפורסמה באתר "the marker": "הכירו את המורים שהחליטו למרוד במערכת החינוך המסורתית", מתוארים מורים המבססים את הוראתם על שלושת המודלים - חינוך ישן, חינוך חדש וקהילות חינוך.

http://www.themarker.com/career/1.2020048

הכתבה מתארת בתי ספר שמאמצים לעצמם בתקציב דל ונמוך את גישת המודל השלישי והמתקדם - קהילת חינוך. אותם בתי ספר חושפים את התלמידים לעולם האמיתי בדגש של חקר והתנסות. הכתבה מוכיחה כי אפשר גם אחרת.

גם בית הספר בו אני מלמדת מנסה לשלב את המודל השלישי בשעורי גינת החי, שעורי העברית, אנגלית מדעים אך עדיין לא מספיק.

מורים צריכים לשנות את תפיסת עולמם ולדהור לכיון אותו מודל - קהילות חינוך.

מקורות:

http://yoramharpaz.com/articles/education-goals/school-yesterday-today-tomorrow/

מדריך למשתמש

אחד התנאים להכשרת תלמידים להצלחה בחיים במאה ה-21 הוא פיתוח מקצועי מתמשך של המורים, שיהיה מבוסס על הכלים והתוכן הדיגיטלי המהווים את סביבת העבודה שלהם ויאפשר להם, במקביל לעבודת ההוראה, להתעדכן באופן קבוע בחידושים הקיימים בתחומי הדעת שלהם ובכלים הנחוצים להם לתקשורת שוטפת עם חבריהם למקצוע כמו גם עם תלמידיהם. מתוך מאמרו של גיא לוי, "מיומנויות המאה ה-21 מבט אל בית הספר של העתיד". (אוחזר מ http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper31/docs/04.pdf).

אחד מתפקידיו של מורה, מוביל תקשוב הוא לעזור ולהקל על חבריו עבודה החוששים משילוב התקשוב בהוראה באמצעות כתיבת מדריכי הנחיות להפעלת יישום טכנולוגי להוראה. מורה שאינו מתוקשב וחושש מ"לחיצה על כפתורים" יכול להיות נגיש למדריכים אלו ולהיעזר בהם בהוראה.

במסגרת קורס "תקשוב ולמידה" ב"מרכז ללימודים אקדמאים" , נתבקשנו לבחור יישום שיכול לעזור לעוסקים בתקשוב או למורים בכלל ולכתוב מדריך דיגיטלי הכולל צילומי מסכים והקלטה קולית שתועלה ליו טיוב עם קישור.
למרות העובדה שאנו משתמשים המון במדריכים ליישומים דיגיטליים באינטרנט זו הפעם הראשונה שהיה עלינו לכתוב מדריך שכזה ולכן, באופן אינטואיטיבי שאלנו את השאלה כיצד נכתוב מדריך הנחיות אם לא למדנו את היישום ולא לימדו אותנו לא רק את היישום אלא גם הקלטה קולית ועוד טכניקות הקשורות בכתיבת המדריך.

 בחרנו לכתוב מדריך לשימוש ביישום – flipsnack, אפליקציה חינמית לעיצוב ספרים דיגיטליים.

הבחירה ביישום זה באה מתוך שימוש שנעשה לאחרונה במסגרת ההתנסות שלנו ביישום בעבודה בבית הספר.

במסגרת הוראת העברית, עסקנו ביחידת לימוד שנקראת "בילוי נעים" שמטרתה היא כתיבת המלצה לבילוי באתר בארץ. התלמידים עברו תהליך "טיוט" של כתיבת ההמלצה עד השלב הסופי - ההמלצה עצמה.

בשנים עברו, כשלימדנו את היחידה הזו, ערכנו אוגדן של התוצרים הסופיים, אוסף כרוך של כל ההמלצות.

השנה, כמורות מתוקשבות החלטנו לרענן את התוצר הסופי ולהפוך אותו לתוצר ההולם לומד של המאה ה-21 ולהפוך את האוגדן לספר דיגיטלי. כך נחשפנו ליישום – flipsnack.

המדריך לעבודה ב – flipsncak, יכול לשמש לצרכי הוראה – למידה רבים כגון זה שהצגנו. מורים יכולים לעשות בו שימוש יצירתי בכל תחום שקשור בהוראה – למידה.

במהלך כתיבת המדריך עברנו תהליך של למידה והתנסות חשוב ביותר. מאחר ולא למדנו את היישום הזה במסגרת הקורס, נדרשה מאתנו עבודת חקר והתנסות. עברנו תהליכי חשיבה, תכנון, יישום והערכה של המדריך עצמו.

בנוסף לכתיבה הטכנית של המדריך, התנסינו בדרך עקיפה ביישומים שונים נוספים כגון: צילומי מסכים, הקלטת סרטון, העלאה ליו טיוב ועוד..

במאמר "שימוש במחשב והסברים בווידאו כדי לפתח כישורים לשימוש בטכנולוגיה במסגרת הכשרת מורים" שכתבה k. anderson ושסוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י דר' פנינה כץ ממוכן מופת, הומלצה גישת הכשרה ולמידה של מורים לשימוש טכנולוגיה בכיתה - גישה בה במקום התמקדות בהוראת כישורים טכניים או בשליטה בתוכנית או באפליקציה מסוימת, הסדנאות וההדרכות מכוונות לתוך המתכשרים בפיתוח ידע טכנולוגי וידע פדגוגי. (אוחזר מ http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=8036).

גישה זו בהחלט מחזקת את ההתנסות שלנו בכתיבת המדריך. מאחר ולא נחשפנו לכך במכללה ולא למדנו את היישום. חקרנו ולמדנו את היישום באופן עצמי, לא חששנו מ"לחיצה על הכפתורים" ובנוסף, נחשפנו ליישומים נוספים  כמו :הקלטה קולית של המדריך, צילומי מסכם ועוד...

במחקרה של k. anderson, נמצא כי ההתנסות מספקת למתכשרים הזדמנות לפתח כישורים בסיסים בשימוש בטכנולוגיה ומשקפת את הערך של הכלי ואת הפוטנציאל שלו בהוראה בכיתה.(אוחזר מhttp://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=8036). במחקר זה, נבדק השימוש בכלי טכנולוגי של הסברים בווידאו אך ניכר כי ממצאי המחקר מבטאים שימוש בכל כלי טכנולוגי אחר בהוראה כמו זה שיישמנו אנו בכתיבת המדריך. (הקלטה קולית).

כתיבת מדריך העזר היוותה בפנינו אתגר לא פשוט אך, למרות החשש הגדול שלנו מכתיבת המדריך, אנו חושבות שזו הייתה עבודה יישומית חשובה מאין כמותה. עבודה מעשית שנדרשת ממורים מתוקשבים. למרות רגעי התסכול שעברנו בדרך, ההתנסות בסופו של דבר גרמה  להנאה רבה.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך, כתיבת מדריכים והתנסות עצמית תורמת ומחזקת את ביטחונם של המורים המתוקשבים ומאפשרת חשיפה והתנסות למורים החוששים מהתקשוב.

ביצוע המדריך וכתיבתו הובילו אותנו למסקנה ברורה – ההתנסות והלמידה העצמית תחזק את הביטחון שלנו בפעם הבאה כאשר נצטרך להתמודד מול יישום חדש. יתרה מזאת, תגרום לנו לחפש עוד יישומים חדשים ללמוד ולעבוד איתם.

על מנת לכתוב מדריך דיגיטלי טוב חשוב להתייחס למספר קריטריונים:

א. שפה ברורה ותקנית.

ב. על המדריך להיות מאורגן וההנחיות צריכות להיות מובנות ומדייקות.

ג. רצוי להוסיף צילומי מסך.

ד. רצוי לשלב הקלטה קולית.

מצורף קשיור למדריך ליצירת ספר דיגיטלי - flipsnack לשימושכם.

https://docs.google.com/file/d/0BxeDvwHt7t25b2txaVhPTXNZNWc/edit?usp=sharing

תכניות לימודים "מהלכה למעשה"

המונח "קוריקולום" הוא חלק בסיסי ממסגרת בית הספר וטמונים בו ערכים ושיקולים רבים.

מורים רבים אינם מודעים למשמעות והחשיבה הרבה העומדות סביב קוריקולום - תכנית לימודים.

קוריקולום (curriculum) היא מילה לטינית שמשמעותה "לרוץ" "להתקדם". קוריקולום בהגדרתו הכללית הוא מסלול התקדמות (c.v - מהלך התקדמות בחיים) (אוחזר מ info.oranim.ac.il/home/home.ext).

"תכנית הלימודים היא האמצעי המפגיש את עולם הידע הפרטי של הלומד עם הידע הציבורי" (חן , 1995) (אוחזר מ info.oranim.ac.il/home/home.ext).

בבניית תכנית לימודים עולות שאלות מהותיות הקשורות במדידה והערכה, בפיתוח התכנית ודרכיה, בתהליכי הפיתוח והשפשעתם על השטח, במפתחי התכנית עצמם, בעדכוני תכנית הלימודים, שלבי העדכון, נקודות הזמן שיש לעדכן את התכנית ועוד...

במסגרת לימודי תקשוב  ב"מרכז ללימודים אקדמאים"באור יהודה נחשפתי לקורס "קוריקולום" , במהלך הקורס קראנו מחקרים בתחום וניתחנו תכניות לימודים שונות. ומיד תהיתי עד כמה  תכניות הלימודים החדשות מיושמות בהתאמה ללומד של המאה ה-21.

מאחר ואני רכזת המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו" בבית הספר "גוונים" בו אני מלמדת ומטמיעה את התכנית בבית הספר ובשל הסיבה כי מקצוע זה חדש מאד במערכת החינוך החלטתי לסקור את התכנית החדשה ב"תרבות ישראל ומורשתו". שמחתי לגלות כי מחשבה מעמיקה ועבודה יסודית נעשתה בכתיבת התכנית.

בשנת תשע"א משרד החינוך החל בתהליך הטמעה של מקצוע חובה חדש: "תרבות ישראל ומורשתו" המיועד לכל תלמידי החינוך הממלכתי בכיתות ד' - ט'.

חלק ממטרות יישום המקצוע הן לחזק את האקלים החינוכי של בית הספר באמצעות פעילויות ויוזמות העשרה בתרבות ישראל העומדות בהלימה לתכנית המקצוע.

תכנית הלימודים נועדה להעניק לתלמידים תחושת בית והתמצאות במורשת ותרבות ישראל מראשית יצירתה ועד ימינו.

תכנית הלימודים כתובה באופן ברור ומדויק לגביי סוגי הידע והמיומנויות החיוניים לכל תלמיד אך גם מתייחסת לצרכי הלומד של המאה ה-21.

כלולות בה מיומנויות מסדר חשיבה גבוה ובכל נושא התלמיד נחשף לידע ועוסק גם בבעיות מהעולם האמיתי. לתלמיד יש טווח לפרשנויות ועובדה שיתופית. מתקיימת אינטראקציה מתמדת בין המורים לתלמידים ויש ביטוי משמעותי ליצירתיות ועצמאות הלמידה תוך התחשבות מלאה ושילוב הטכנולוגיה ויישומיי המחשב והאינטרנט בלמידה עצמית ושיתופית. 

לדוגמא: בכל נושא יש למידה עצמית אך גם "למידה בחברותא".

ישנם קישורים רבים לאתרי אינטרנט ומשימות מתוקשבות בתכנים הנלמדים. התלמידים נמדדים על תוצרים ולא על פי מבחני ידע ושינון.

התוצרים הנדרשים משלבים את יישומי המחשב והאינטרנט. לדוגמא: תוצרי כתיבת דרשה באמצעות דף פייסבוק, בניית מצגת שיתופית על "דוד בן גוריון" ועוד...

תכנית הלימודים מאורגנת על פי צירים מארגנים והיא יוצרת תהליך דינאמי רב ממדי המשלב רבדים הכרתיים, ערכיים, רגשיים והתנהגותיים הקשורים ביחסי גומלים עם קהילות ועם מעגלי שייכות.

תכנית הלימודים היא סלילני (ספיראלית) והלמידה בה מתבצעת בשלושה ממדים:

1. המממד ההכרתי - המושכל (ידע)

2. הממד הרגשי החוויתי

3. הממד ההתנהגותי.

בכל נושא חווה למידה בשלושת הממדים לדוגמא: נושא : "מנהיגים"

התלמיד נחשף לידע ממגוון מקורות מידע על מנהיגים - ממד מושכל

התלמיד לומד בחברותא ודן העבודה שיתופית על תכונות המנהיג - ממד חוויתי

התלמיד עורך ראיון עם מבוגר מהקהילה החי בתקופת אותו מנהיג.- ממד התנהגותי

לסיכום, פרופסור דוד חן במאמרו להד החינוך אל המאה ה-21" "תכניות לימודים" יש דבר כזה" כתב: "יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה".(חן, 2010) 

אני בהחלט חושבת שיש מאמץ במשרד החינוך לשקם

תכניות לימודים והוכחה לכך היא התכנית החדשה של המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו".

אתר המטה לתרבות ישראל http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Mazkirut_Pedagogit/Tarbutisraelmoreshet