המונח "קוריקולום" הוא חלק בסיסי ממסגרת בית הספר וטמונים בו ערכים ושיקולים רבים.
מורים רבים אינם מודעים למשמעות והחשיבה הרבה העומדות סביב קוריקולום - תכנית לימודים.
קוריקולום (curriculum) היא מילה לטינית שמשמעותה "לרוץ" "להתקדם". קוריקולום בהגדרתו הכללית הוא מסלול התקדמות (c.v - מהלך התקדמות בחיים) (אוחזר מ info.oranim.ac.il/home/home.ext).
"תכנית הלימודים היא האמצעי המפגיש את עולם הידע הפרטי של הלומד עם הידע הציבורי" (חן , 1995) (אוחזר מ info.oranim.ac.il/home/home.ext).
בבניית תכנית לימודים עולות שאלות מהותיות הקשורות במדידה והערכה, בפיתוח התכנית ודרכיה, בתהליכי הפיתוח והשפשעתם על השטח, במפתחי התכנית עצמם, בעדכוני תכנית הלימודים, שלבי העדכון, נקודות הזמן שיש לעדכן את התכנית ועוד...
במסגרת לימודי תקשוב ב"מרכז ללימודים אקדמאים"באור יהודה נחשפתי לקורס "קוריקולום" , במהלך הקורס קראנו מחקרים בתחום וניתחנו תכניות לימודים שונות. ומיד תהיתי עד כמה תכניות הלימודים החדשות מיושמות בהתאמה ללומד של המאה ה-21.
מאחר ואני רכזת המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו" בבית הספר "גוונים" בו אני מלמדת ומטמיעה את התכנית בבית הספר ובשל הסיבה כי מקצוע זה חדש מאד במערכת החינוך החלטתי לסקור את התכנית החדשה ב"תרבות ישראל ומורשתו". שמחתי לגלות כי מחשבה מעמיקה ועבודה יסודית נעשתה בכתיבת התכנית.
בשנת תשע"א משרד החינוך החל בתהליך הטמעה של מקצוע חובה חדש: "תרבות ישראל ומורשתו" המיועד לכל תלמידי החינוך הממלכתי בכיתות ד' - ט'.
חלק ממטרות יישום המקצוע הן לחזק את האקלים החינוכי של בית הספר באמצעות פעילויות ויוזמות העשרה בתרבות ישראל העומדות בהלימה לתכנית המקצוע.
תכנית הלימודים נועדה להעניק לתלמידים תחושת בית והתמצאות במורשת ותרבות ישראל מראשית יצירתה ועד ימינו.
תכנית הלימודים כתובה באופן ברור ומדויק לגביי סוגי הידע והמיומנויות החיוניים לכל תלמיד אך גם מתייחסת לצרכי הלומד של המאה ה-21.
כלולות בה מיומנויות מסדר חשיבה גבוה ובכל נושא התלמיד נחשף לידע ועוסק גם בבעיות מהעולם האמיתי. לתלמיד יש טווח לפרשנויות ועובדה שיתופית. מתקיימת אינטראקציה מתמדת בין המורים לתלמידים ויש ביטוי משמעותי ליצירתיות ועצמאות הלמידה תוך התחשבות מלאה ושילוב הטכנולוגיה ויישומיי המחשב והאינטרנט בלמידה עצמית ושיתופית.
לדוגמא: בכל נושא יש למידה עצמית אך גם "למידה בחברותא".
ישנם קישורים רבים לאתרי אינטרנט ומשימות מתוקשבות בתכנים הנלמדים. התלמידים נמדדים על תוצרים ולא על פי מבחני ידע ושינון.
התוצרים הנדרשים משלבים את יישומי המחשב והאינטרנט. לדוגמא: תוצרי כתיבת דרשה באמצעות דף פייסבוק, בניית מצגת שיתופית על "דוד בן גוריון" ועוד...
תכנית הלימודים מאורגנת על פי צירים מארגנים והיא יוצרת תהליך דינאמי רב ממדי המשלב רבדים הכרתיים, ערכיים, רגשיים והתנהגותיים הקשורים ביחסי גומלים עם קהילות ועם מעגלי שייכות.
תכנית הלימודים היא סלילני (ספיראלית) והלמידה בה מתבצעת בשלושה ממדים:
1. המממד ההכרתי - המושכל (ידע)
2. הממד הרגשי החוויתי
3. הממד ההתנהגותי.
בכל נושא חווה למידה בשלושת הממדים לדוגמא: נושא : "מנהיגים"
התלמיד נחשף לידע ממגוון מקורות מידע על מנהיגים - ממד מושכל
התלמיד לומד בחברותא ודן העבודה שיתופית על תכונות המנהיג - ממד חוויתי
התלמיד עורך ראיון עם מבוגר מהקהילה החי בתקופת אותו מנהיג.- ממד התנהגותי
לסיכום, פרופסור דוד חן במאמרו להד החינוך אל המאה ה-21" "תכניות לימודים" יש דבר כזה" כתב: "יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה".(חן, 2010)
אני בהחלט חושבת שיש מאמץ במשרד החינוך לשקם
תכניות לימודים והוכחה לכך היא התכנית החדשה של המקצוע "תרבות ישראל ומורשתו".
אתר המטה לתרבות ישראל http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Mazkirut_Pedagogit/Tarbutisraelmoreshet
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה