פניו של המורה ותפקידו השתנו מקצה לקצה במאה האחרונה.
במסגרת קורס "קוריקולום" - תכניות לימודים ב"מרכז ללימודים אקדמאים", נחשפתי לתיאוריות ולמודלים המתארים את פניהם של מורים אותם אני פוגשת יום יום בחדר המורים.
חדר המורים של בה"ס "גוונים" בו אני מלמדת מורכב ממורים רבים ופנים רבות להם כמו גם בבתי ספר אחרים בארץ ובעולם.
במהלך הלמידה בקורס התחלתי להתבונן באופן מודע על המורים איתם אני עובדת ולנסות לנתח את מאפייניהם ואופי עבודתם ולמקם אותם על הרצף בין מורה ישן - מורה חדש והמורה של המאה ה-21.
מורה ישן - המורה הישן הוא מקור הידע והסמכות. משתייך לחינוך המסורתי, מטרותיו להעביר תכנים שעוצבו בעבר ולכפות את התכנים על הלומדים. אותו מורה מלמד באמצעות תירגול בלבד, משתמש במקורות ידע דלים כמו ספר הלימוד בלבד והוא עצמו ה- המורה מהווה מקור ידע. ובעיקר אותו מורה מבודד מן הסביבה (דיואי exprience ana edvaction 1938).
יש מורים כאלו השייכים לעולם הישן גם בחדר המורים שלנו ואני מניחה שגם בחדר המורים שלכם. מורים אשר אינם מוכנים להשתלב ולשלב בהוראה את הכלים הטכנולוגיים, מסרבים לשתף ולהיות שותפים בחומרי הלמידה, אינם רואים את התלמיד, מקנים לתלמיד את הידע מבלי לתת להם הזדמנות לחקור, לעבור תהליכי חשיבה וכופים את חומר הלימודים על הלומדים הצעירים.
מעטים אמנם כאלו בבית הספר בו אני מלמדת אך קיימים. על משרד החינוך לקחת אחריות ולבדוק מה ניתן לעשות עם מורים מסורתיים אלו על מנת לשנות את תפיסת עולמם.
המורה חדש- הוא שייך לתפיסת החינוך החדש המציג מורים המאפשרים לתלמידים התפתחות אישית, מאפשרים ללומד לחשוב, לגלות ולעצב את הידע המיומנויות והערכים. ההוראה נערכת באמצעות התנסות ולא רק באמצעות תרגול. מקורות הלמידה הינם מתוך התנסות אישית של הלומד. מרכז הכובד עובר מהמורה לתלמיד.
מורים אלו התפתחו ומצאו עצמם בתחילת הדרך בבית הספר הפתוחים, הדמוקרטיים אבל בשנים האחרונים נמצאים בבתי הספר הרגילים ובמרבית חדרי המורים ובהחלט תפיסת עולמם רואה את התלמיד במרכז.
לפי שני המודלים שסקרתי בתהליך הלמידה יש צד אחד אקטיבי מול צד פאסיבי.
חינוך בקהילות - לעומתם, קיים מודל חדש - חינוך בקהילות - המורה של המאה ה -21 - הוא המתאים למודל החדש. שני בצדדים בעלי משקל ולשניהם מעורבות הדדית וחתירה משותפת. כל הצדדים פעילים. במודל זה, המורה והתלמידים ביחד בונים וחוקרים. משתפים פעולה במפעל הלמידה. תפקיד המורה השתנה:
- במקום ללמד חומר רב מתמקדים בנושא או רעיון קטן וחוקרים אותו.
- שואלים שלאות מחקר ובודקים אותן.
- למידה והערכה משותפת ולאו דווקא עבודה אישית.
- עבודה שיתופית של קבוצות קטנות.
- מקורות הידע הם מגוונים ורבים מתוכם גם המורה אך לא רק!
- המורה משתתף בתהליך הלמידה ולא עמד מחוצה לה.
בכל אלו המורה והתלמידים יכולים להשתמש ולשלב את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותם ולכן יש לה מקום מרכזי בקהילות החינוך. ולכן מורים מתוקשבים קרובים יותר בגישתם למודל זה.
תפקיד המורה של המאה 21 הוא לגרום לתלמיד לחשוב, להבחין, להתבונן ולקשור בין הדברים.
נכיר כי מורים כאלה נמצאים גם בחדר המורים, מורים שברכם פעלים לפי עקרונות אלו ומזמנים תהלכי חשיבה וחקירה ללומדים.
בכתבה שפורסמה באתר "the marker": "הכירו את המורים שהחליטו למרוד במערכת החינוך המסורתית", מתוארים מורים המבססים את הוראתם על שלושת המודלים - חינוך ישן, חינוך חדש וקהילות חינוך.
הכתבה מתארת בתי ספר שמאמצים לעצמם בתקציב דל ונמוך את גישת המודל השלישי והמתקדם - קהילת חינוך. אותם בתי ספר חושפים את התלמידים לעולם האמיתי בדגש של חקר והתנסות. הכתבה מוכיחה כי אפשר גם אחרת.
גם בית הספר בו אני מלמדת מנסה לשלב את המודל השלישי בשעורי גינת החי, שעורי העברית, אנגלית מדעים אך עדיין לא מספיק.
מורים צריכים לשנות את תפיסת עולמם ולדהור לכיון אותו מודל - קהילות חינוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה