שיעורי בית

בקורס הערכת טכנולוגיות ידע, בהנחיית דר' ליאת אייל, בשיעור מחקר פעולה, נתבקשנו באחד מתרגילי הקורס להגדיר שאלה, או לזהות בעיה שמטרידה אותנו כמורות ולנסות לחקור אותה באמצעות מחקר פעולה.

אחת הבעיות שאותה בחרתי להציג הינה בעיה שבלטה מאד בכיתתי בשנת הלימודים הקודמת והטרידה אותי כמחנכת הכיתה הייתה הימנעות התלמידים מהכנת שיעורי בית וממשימות תרגול שניתנות לצורך חיזוק החומר הנלמד.

כמורה הממשיכה עם אותה כיתה, החלטתי השנה לבדוק את העניין ולנסות להבין את התופעה ולמצוא דרכים להתמודד עמה.

מאמרים ומחקרים בנושא "מוטיבציה של תלמידים בהכנת שעורי הבית" חשפו אותי למאמרון בלוג שפרסמה Pernille Ripp – מורה לכיתה ה' בווינסקונסין שבארצות הברית,  ובו היא מציגה את תפיסתה הפדגוגית לגביי מתן שעורי בית באמצעות 11 עצות למורים כיצד להיפטר משעורי בית:

1.       כנות עם עצמכם – Rip טוענת שכמורים עלינו להיות באמת כנים עם עצמנו לגביי מתן שיעורי הבית והאפקטיביות שלהם ועד כמה תלמידים עושים אותם בצורה יעילה. עלינו לחשוב באמת מה התוצאה הרצויה משיעורי הבית כי לרוב זו לא התוצאה שאנו מקבלים.

2.       חקרו וחשבו על העניין – כשאנחנו כמורים נותנים שעורי בית לתלמידנו אנחנו פותחים איתם בקרב. מחקרים מוכיחים כי אין תועלת רבה במתן שיעורי הבית והם אינם משפרים את הלמידה. ערכו עם עצמכם למידה עצמית ותיווכחו בכך, טוענת Rip.

3.       שתפו את המנהל- אם החלטתם להפסיק או להפחית במתן שיעורי הבית ספרו על כך למנהל בית הספר ושתפו אותו בעניין. לא כדי לקבל תמיכה אלא כדי ליצור שקיפות של הרעיון העומד מאחורי החלטתכם.

4.       שתפו את הצוות – גם הצוות שלכם צריך להיות חשוף לשינוי הגישה ואולי אפילו הוא יצטרף אליכם.

5.       שתפו את ההורים – בתחילת השנה זו הזדמנות מצוינת להציג בפני ההורים את הרעיון החדש ולתת להם מקום לשאול שאלות בנושא על מנת לחזק את עמדתכם.

6.       תכננו את הנושא – חשבו בקפידה על כל נושא שאתם מלמדים ומה כדאי לכם למקד בו. תכננו את הלמידה שיהיה בה זמן עבודה בכיתה.

7.       התחילו מהסוף- הגדירו לעצמכם מה המטרה שהייתם רוצים להשיג ומשם התחילו את התכנון.

8.       הפסיקו לדבר- במקום להקנות ידע באמצעות הרצאה תנו לתלמידיכם ללמוד, לחקור ולגלות. עדיף לתת לתלמידים לעבוד על הרעיונות מאשר להקשיב להרצאת המורה.

9.       הערכה- שנו את גישת הערכת הלומד - באמצעות שיחה עם הלומד תוכלו לבדוק הבנה.

10.   התחילו מנושא קטן – בדקו באיזה נושא הייתם יכולים לוותר לגמרי על שעורי הבית והתחילו משם.

11.   אל תהיו נוקשים עם עצמכם – גם אם החלטתם שאתם מפחיתים או מפסיקים לגמרי עם שיעורי הבית וקרה שלעיתים לא עמדתם בכך ונתתם קצת יותר - עשו זאת.

Pernille Ripp מבססת את תפיסתה על פי ספרו של אלפי קון "מיתוס שיעורי הבית" המציג עשרות מחקרים המוכיחים כי ילדים צעירים אינם זקוקים לשיעורי בית כדי להצליח אלא רק כדי לשמר נורמות חברתיות ואת המצב שבו מורים לא מספיקים ללמד את החומר הרב והתלמידים צריכים להשלים בעצמם.

כתבה שפורסמה במגזין nana10  ובחדשות ערוץ 10 מציגה נתונים של ה- OECD המוכיחים כי הכנסת בית הספר הביתה באמצעות שיעורי הבית אינה מועילה כלל ואפילו פוגעת ביחסים בין התלמידים לבין ההורים.

אי אפשר להתעלם מהנתונים המוצגים ממחקרים אלו ומהעצות של הגב' Pernille Ripp ולכן, אוסיף עצה משל עצמי ואנסה אותה – אתן משימה מתוקשבת קצרה ואשקול  לקחת כמה מן העצות ואולי לחקור את הבעיה שהצגתי באמצעות הפחתת המשימות ושיעורי הבית ומתן משימות מתוקשבות בלבד.

מערכת החינוך בפינלנד, הידועה כיום כמעצמת חינוך, ממעיטה  במתן שיעורי הבית לתלמידים.

האינפוגרפיקה  הבאה ממחישה את ההצלחה.

מקורות:

כתבה בנושא שיעורי הבית מגזין nana10

מאמרון-בלוג של המורה Pernille Ripp

http://pinterest.com/pin/49258189646843018/

ספרי הלימוד הדיגיטליים

נותרו ימים ספורים לסיום החופש הגדול. כאם לשתי בנות האחת תעלה לכיתה י' והשנייה לכיתה ז' מצאתי את עצמי במהלך החופשה, חוזרת מספר פעמים לחנות הספרים השכונתית ל"השלמות" של ספרי לימוד שהיו חסרים בחנויות לקראת השנה החדשה.

בית הספר בו בנותיי לומדות מרוחק מאד ממקום מגורינו ובנותיי מידי שנה נושאות על גביהן את התיק הכבד בדרך הארוכה לבית הספר.

ההתרוצצות החוזרת הזו לחנות השכונתית ונשיאת התיק הכבד, (בעיה שתלמידים רבים בישראל מתמודדים עמה), הינן שתי סיבות מיני רבות ליעילות השימוש בספרים דיגיטליים בלמידה.

אמנם הסיבות שמניתי אינן המטרות העיקריות שבגללן הומצא הספר הדיגיטלי אך בהחלט יש להן משמעות בשימושו. במקום לרכוש ספרי לימוד בהון עתק ולסחוב אותם על הגב מידי יום אפשר פשוט להגיע לבית הספר עם המחשב או הטאבלט וללמוד ביעילות.

בקורס "תקשוב ולמידה" בהנחיית דר' גילה קורץ ונעמי פורת דנו באחד השיעורים בנושא הספרים האלקטרוניים ויתרונותיהם.

ספר אלקטרוני "ספר אלקטרוני הינו ספר מודפס המוצג בגרסה דיגיטאלית שניתן לקריאה על מחשב, בדרך כלל באמצעות הרשת האלקטרונית או על גבי CD-ROM. ספר אלקטרוני יכול להרחיב את הגרסה המודפסת בכך שהוא מוסיף מרכיבים נוספים כגון קישורי היפרטקסט, אפשרויות חיפוש ומולטימדיה". אנוראדהה ואושה (Anuradha and Usha, 2006), מצטטים במאמרם הגדרה מתוך ה- Hi-tech dictionary and The New concise Oxford English Dictionary . (אוחזר ממצגת קורס "תקשוב ולמידה- המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. דר' גילה קורץ והגב' נעמי פורת).

השיעור "ספרים דיגיטליים" וקריאת המאמר "ספרי לימוד דיגיטליים בארץ ובעולם" מאת עמי סלנט ודזירה פז (יוני 2012), מאמר הסוקר את התפתחות הספרים הדיגיטליים בארץ ובעולם ואת ההשלכות שלו מתוך מחקרים שנערכו מגיל הגן ועד ההשכלה הגבוהה מציגים את היתרונות והחסרונות של הספרים הדיגיטליים.

יתרונות הספרים הדיגיטליים:

• עושר ויזואלי ואינטראקטיביות – הפניות וקישורים לאתרים.
• ניתן לשימוש במכשירים רבים כמו: מחשב, טאבלט , אנדרואיד ועוד...
• שומר על איכות הסביבה בשל החיסכון בנייר – טכנולוגיה ירוקה.
• זול יותר מספר מודפס.
• קל לנשיאה.
• ניתן להגדיל ולהקטין את הגופן לפי הצורך.
• מכיל אפקטים חזותיים, אינטראקטיביים, הפניות למקורות ידע, לתמונות, לסרטונים ועוד..
• יש תוספת לתוכן קבוע שהוא הטקסט כמו אודיו ווידאו.
• בחלק מספרי הלימוד הדיגיטליים ניתן להוסיף פתקית עם הערות וכך המורה יכול לנהל מעקב אחרי התקדמות התלמיד.
• מאפשר  עבודה עם גישת ה"כתה ההפוכה".

הסרטון הבא מציג את יתרונות הספרים הדיגיטליים  ועולם האפשרויות הפתוחות בו:
מפתח התוכנה מייק מטס מדגים את הספר האינטראקטיבי הראשון באורך מלא לאייפד - עם וידאו וגרפיקה אינטראקטיביים וויזואליזציה של מידע לשחק איתם.

 

חסרונות הספרים הדיגיטליים:

• מדענית בריטית לחקר המוח Dr. Susan Greenfield, חקרה את הנושא וסברה כי הסביבה הדיגיטלית משהה את הריכוז של התלמיד ומפזרת את תשומת ליבו.
• רעש ויזואלי – עמוד דיגיטלי מכיל תפריטים, פרסומות, כפתורי ניווט, כותרות לינקים ועוד... כל אלה יכולים להסיח את דעתו של הקורא וכך הקריאה יכולה להיות פחות מעמיקה ויותר מרפרפת.
• דרכי הוראה – מורים צריכים לדעת להשתמש בדרכי הוראה אפקטיביות כמו למידת חקר ולמידה פעילה על מנת ליצור חוויה אפקטיבית של למידה בספר  הלימוד הדיגיטלי ולא כל המורים עדיין מתוקשבים מספיק לכך.
• תשתיות – הספר הדיגיטלי תלוי ברשת ובטכנולוגיה שלא תמיד עובדת כמו שהיינו רוצים. תקלות טכניות עלולות לשבש את הלמידה.
• פרופ' יורם עשת ודר' ניצה גרי טוענים שמחקרים רבים מראים שקריאה דיגיטלית היא איטית במידה ניכרת מקריאה בפורמט מודפס.

כמורה לחינוך לשוני ולתרבות ישראל בכיתות ה- ו, המסקנה שלי ברורה: בעידן של ימינו ומתוך עובדה קיימת שהתלמידים של היום צמודים למחשב, לטאבלט  ולאייפון, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלספר הדיגיטלי יש משמעות רבה עובר הלומד של המאה ה-21.

אני משתמשת בשיעוריי בספרי לימוד דיגיטליים הנגישים לשימוש ומשלבת אותם בהוראה ורואה את היתרונות שסקרתי.

מתוך סקירת היתרונות והחסרונות אני מבינה כי יש לשלב בין השניים: מחד, אל לנו לזנוח לגמרי את הספר בייחוד לא את ספרי הקריאה. מאידך, לצורך למידה והוראה אני בהחלט תומכת ביתרונות המוצגים ברשומה זו ומקווה כי בנותיי עוד יספיקו ללמוד עם ספרים דיגיטליים והעתיד יהיה קרוב יותר.

 מקורות:

ספרים דיגיטליים בארץ ובעלם - עמי סלנט ודזירה פז, יוני 2012

https://www.youtube.com/watch?v=LV-RvzXGH2Y

 

ים של מידע

ברשומה הקודמת, "נוער טכנולוגי" התייחסתי לתמונת המצב שהציג הסקר "ללמוד עם טכנולוגיה -  סקר בקרב בני הנוער בישראל על למידה הוראה בשילוב טכנולוגיה"  שערכו דר' יובל דרור סער גרשון (2012).

ברשומה זו אתייחס לאחד הממצאים מהסקר שמתייחס לחיפוש מידע ברשת.
כפי שציינתי ברשומה המתארת את הסקר, אחד הממצאים המעניינים מתייחס לעמדת 42% מהתלמידים, בני הנוער שדיווחו כי כלל לא מלמדים אותם כיצד למצוא מידע באינטרנט.

בעיית חיפוש המידע באינטרנט היא ללא ספק פתוחה ודורשת טיפול. המצב הנתון בישראל דומה למה שקורה גם בארה"ב. במחקר שנערך בארה"ב בקרב תלמידי בתי ספר תיכוניים וסטודנטים במכללות בארה"ב התברר שוב כי התלמידים לא בודקים את הרקע של כותבי המאמרים באינטרנט ואת סמכותם המקצועית. חיפוש מידע על ידי הלומדים - כתבה מהאתר של עמי סלנט.

בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחיית דר' ליאת אייל, עסקנו בנושא מידענות ונחשפנו למסמך " מידענות – מתווה לפיתוח", המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים. זהו מסמך מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע. המסמך מציב מטרות וציוני דרך לכתות גן, א' – יב'. מסמך מתווה לפיתוח - מידענות.

המסמך נכתב מתוך מודעות והכרה של למידה בעידן המדע ועומד על יתרונות מהפיכת המידע והצפת המידע במאה ה-21 אךגם משקף את העובדה כי מהפיכת המידע עלולה להזיק ולהשחית אם לא נדע לעשות בה שימוש מושכל.

אחד מהיעדים המוצגים במסמך המדיניות של משרד החינוך הוא לפתח בתלמידים את היכולת לאתר מידע הנחוץ להם – בתוך ים המידע שאין לו סוף, ללמד אותם להעריך מידע שסמכות מקורותיו הולכת ומיטשטשת. הלומדים צריכים לדעת למיין את המידע ולארגנו בצורה מושכלת, לעבד אותו, ליצור ממנו  ידע חדש ולהציגו בדרך בהירה ומשכנעת.
הדגש במסמך הוא על תהליכי מידענות – תפיסה כולית המעצבת דרך להתנהלות נכונה בסביבה עתירת מידע היודעת לנצל בתבונה את שפע המידע. מתייחסת ומתבססת על הבניית ידע חדש ועל פיתוח אסטרטגיות של איתור מידע, סינונו, ארגונו מחדש, עיבודו מחדש, קישור לידע נוסף, הערכת הידע באופן ביקורתי, הסקת מסקנות, ביסוס ונימוק.
כל  אלה מיומנויות שבני הנוער דיווחו  בסקר "ללמוד עם טכנולוגיה" כי הן חסרות להן והם בהחלט היו רוצים שילמדו אותם.

חשיפה למסמך "מתווה לפיתוח תהליכים מידענים" יכולה לעזור למורים להנחות את התלמידים לדרכים השונות ולשיטות לסיווג המידע ברשת. ההנחיה יכולה להיערך בדרכים שונות. עיקר התהליך יכלול את העקרונות הבאים:

•       ישנם סוגי תוכן שונים – תוכן עובדתי, תוכן של החלטה, תוכן דמיוני ועוד...
•   קיימות שיטות שונות לארגון מידע ממקורות מאורגנים ובלתי מאורגנים כגון: ארגון נושאי (קטלוג,       מוזיאון, אנציקלופדיה לפי נושאים ועוד...), ארגון כרונולוגי, טקסונומיה ועוד...
•    הגדרת מילות מפתח מוצלחות.
• מיומנויות הנדרשות לאיסוף וארגון מידע בשיטות שונות כמו: שיטת החיפוש החופשי, שיטת השאילתה, שיטת העץ – ארגון היררכי של פריטי מידע.
• הערכת המידע  לפי הרלוונטיות, עדכנות, אמונות ודיוק.
•   עיבוד המידע באמצעות שיטות וכלים מתאימים ביותר לסוג המידע.
• מודעות להתנהגות אתית, אחראית וזהירה ברשת.

מיומנויות אלו מפורטות במסמך לפי הישגים נדרשים לכל גיל ובנוסף המסמך מציג מושגים עיקריים הקשורים לחיפוש מידע ברשת.

כמורה בבית הספר היסודי, אעשה שימוש במסמך זה ובהחלט אנחה את התלמידים שלי בתהליך הלמידה המתקשר לעבודת חקר, לסיכום בנושאים שונים ועוד... אך, אני נחשפתי למסמך זה במסגרת לימודים ב"מרכז ללימודים אקדמיים" אך מורים רבים לא נחשפו אליו וחבל.

מיומנות חיפשו המידע ברשת הינה מיומנות חשובה המעצבת את הלומד של המאה ה-21. על המורים להכיר אותה ולהנחות את התלמידים.

 

נוער טכנולוגי?

השבוע התקשרו אליי ממשרד החינוך בנוגע לסקר בנושא "תקשוב בחינוך". נשאלתי שאלות לגביי מידת שילוב הטכנולוגיה הדיגיטלית בכיתה, בבית הספר ובהוראה.

בתי הבכורה הלומדת בתיכון שש שנתי ועולה לכתה י' נכחה בזמן השאלון וכשנסתיימה השיחה היא סיפרה לי מה קורה אצלה בבית הספר מבחינת שילוב הטכנולוגיה: "יש מקרן ומחשב כמעט בכל כיתה אך כמעט ולא נעשה בהם שימוש, בלוחות החכמים משתמשים רק  לכתות מב"ר, מקרן ומחשב משמש בעיקר לכתות במגמות רובוטיקה או תכ"מ (תכנות מחשבים)."

השאלון הטלפוני והשיחה עם בתי עוררו אצלי את השאלה מה קורה באמת בתי הספר העל יסודיים? (מאחר ואני מלמדת בבית הספר היסודי).

חיפוש ברשת הוביל אותי למחקר "ללמוד עם טכנולוגיה: סקר בקרב בני נוער בישראל על למידה והוראה בשילוב טכנולוגיה" שנערך על יד דר' יובל דרור וסער גרשון מבית הספר לתקשורת המכללה למנהל ובמימון חברת  Google(דצמבר 2012).

המחקר המקיף נערך לצורך כמה מטרות:

1.       לשרטט תמונת מצב מזווית הראייה של התלמידים בחינוך העל יסודי בנוגע לשימוש הטכנולוגיה בכיתות, למגזרים שעושים שימוש בטכנולוגיה ובנוגע להיקף לימוד המיומנויות הדיגיטליות.

2.       לבחון עמדות התלמידים על השפעת השימוש בטכנולוגיות על הלמידה בשילוב טכנולוגיה.

3.       לבחון עמדות תלמידים לגביי הרעיון הפדגוגי של למידה בשיטת "כתה הפוכה" (Flipped Classroom) – שיטה בה התלמידים מתכוננים לקראת השיעור ביית ומכינים את השעורים בכתה עם עמיתים ובתיווך המורה.

הסקר מציג ממצאים מעניינים:

1.       קיים חוסר מיצוי פוטנציאל טכנולוגי – התלמידים סבורים ששילוב למידה עם אמצעים טכנולוגיים עוזרים מאד בתהליך הלמידה אך השימוש בהם בפועל מתרחש מעט מאד.

2.       קיים פער דיגיטלי בין יהודים לערבים – מרבית תלמידי העל יסודי היהודים העידו כי הם יותר נגישים לכלי העזר הטכנולוגי מאשר התלמידים הערבים.

3.       חסרה הוראת המיומנויות הדיגיטליות – מרבית תלמידי התיכון העידו כי לא מלמדים אותם כיצד למצוא מידע באינטרנט וכי לא מעודדים אותם בבית הספר ליצור ולהעלות לאינטרנט מידע או תוכן הקשור לשעורים.

4.       הרשת החברתית – מורים – תלמידים – למעלה משליש מהתלמידים טענו שהחברות שלהם עם המורים משפרת את האוריה בכתה במידה רבה מאד.

5.       "כתה הפוכה" – לפי דיווחי התלמידים שיטת לימוד זו כמעט ואינה מתרחשת בישראל אך 40% מהם הין מעוניינים ללמוד בשיטה זו בטענה שהיא יכולה לסייע להם להבנת החומר הנלמד.

המחקר מציג רקע תאורטי שכתבה דר' אינה בלאו, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיית למידה, האוניברסיטה הפתוחה, המציג סקרים בארץ ובעולם על היבטים שונים של פעילויות בני נוער ברשת האינטרנט והשלכותיהן על תהליכי למידה, על תופעת ה"ילדים הדיגיטליים", על "פערים דיגיטליים" וכן על "אוריינות דיגיטלית".

המחקר מציג נתונים מעניינים על שילוב אמצעי עזר טכנולוגיים בבתי הספר. אחת הדוגמאות היא הגרף הבא המציג את השימוש במקרן בכתות יותר לצורך מצגות ופחות ללוח אינטראקטיבי או לסרטונים.

חשוב לציין כי המחקר  מתייחס למגזרים כמו יהודים, ערבים דתיים וחילוניים וכן מתייחס להבדלים ברמות הכנסה.

המחקר ותוצאותיו המעניינות מציג תמונת מצב עדכנית המעוררת מחשבה ושיח ציבורי בנוגע לשילוב טכנולוגיה בהוראה למידה.

קריאת המחקר עוררה בי את התובנות הבאות:

·         לדעתי ציבור המורים ככלל צריך  להיחשף אליו ולקרוא אותו ובעיקר מורים בחינוך העל יסודי.

·         אכן מה שבתי העידה על המתרחש בבית הספר שבו היא לומדת אינו רחוק מהנתונים שהוצגו במחקר.

·         למרות תכנית התקשוב הלאומית על משרד החינוך להתייחס ברצינות למחקר זה ולתוצאותיו על מנת להוביל לשינוי המצב.

·         בני נוער רוצים ללמוד בשילוב כלים טכנולוגיים אך המערכת לא מספיק מזמנת עבורם את האפשרות לגלות, לחקור ולנסות.

·         כמורה בבית הספר היסודי המחקר מעורר חשיבה על השילוב שאני עושה בטכנולוגיה בכתה ועל מה עוד אני יכולה  וצריכה לעשות על מנת לעורר עניין בלמידה אצל תלמידי על מנת להפכם לתלמידים של המאה ה21 .

http://www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/12_2012_Learning_with_technology.pdf

פער דיגיטלי רב דורי

כמנחת תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר "גוונים" סתריה, אני נערכת לקראת שנת הלימודים  תשע"ד לפתיחת השנה השנייה בה תכנית ה"קשר הרב דורי" פועלת בבית הספר וכן מגייסת מבוגרים חדשים מהקהילה שיצטרפו למפגשים עם מנחי התכנית הצעירים – תלמידי כיתות ו' שידריכו אותם בתחום המחשבים.

על תכנית הקשר הרב דורי כתבתי בעבר ברשומה "תלמידים בגיל הזהב". ברשומה זו אתייחס לנושאים בהם אתמקד בבניית התכנית השנתית ולקשר שלהם למחקר  "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012". דר' יובל דרור וסער גרשון (2012).

בקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" בהנחיית דר' חגית מישר טל, ניתחנו את המחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012" שנערך על ידי דר' יובל  דרור וסער גרשון (2012) באמצעות הכלי – Info graphic זהו כלי באמצעותו ניתן לקחת מידע ולהמחיש אותו באמצעים ויזואליים כמו תרשימים, עוגות, גרפים ועוד. מקור השם info graphic מהמילה אינפוגרפיקה - אינפוגרפיקה היא שם כללי להמחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים,תרשימי זרימה, חתכים, מודלים תלת-ממדיים, אנימציה ועוד. במקרים רבים ילוו האלמנטים הגרפיים בהסברים טקסטואליים. האינפוגרפיקה משמשת להמחשת תהליכים, אירועים, אופן הפעולה של מנגנונים שונים, מידע עסקי ועוד. (אוחזר מ- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%94.

בקורס, נתבקשנו לבחור נתון הקרוב לליבנו ולנתח אותו. כמנחת תכנית "הקשר הרב דורי" בחרתי לנתח את התחום העוסק בפער בין המבוגרים לצעירים – מהותה של תכנית ה"קשר הרב דורי". לנתונים המציגים פערים טכנולוגיים באוכלוסיית המבוגרים בני הגיל השלישי התייחסתי ברשומה "לומדים בגיל הזהב" - נתונים המוכיחים כי קיים פער דיגיטלי עצום בין אוכלוסיית הצעירים לבין בני 65 ומעלה בישראל.

הכלי Infographic  המחיש לי באופן הכי ויזואלי שיש  את הנושא בו בחרתי לעסוק והוא: מהם צורכי הגלישה של ישראלים באינטרנט? המחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012", סער ודרור (2012) מציג כי  13% מהמבוגרים בגילאי 65+ נוטים לגלוש ברשת האינטרנט לצורך סידורים לעומת האוכלוסייה הצעירה יותר, בני 18 עד 24 שאינה משתמשת בגלישה באינטרנט לצורך סידורים כלל. נתון זה מוביל למסקנה ברורה כי המבוגרים בני 65+ מתקשים מבחינה פיזית לצאת לסידורים ולכן הם מנצלים את הגלישה באינטרנט לצורך סידורים.

ניתן לצפות בנתונים בקישור הבא: 
inforgr.am

בתכנון השנתי של התכנית השנה אשים דגש לנתון זה ואשתמש בו במפגשי התכנית:

ראשית, המחנים הצעירים בתכנית ייחשפו למחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012" וישתמשו בכלי אינפוגרפיקה לניתוח הממצאים הקשורים באוכלוסייה עימה הם יעבדו. הייתי רוצה שהתלמידים יתנסו בהמחשה הוויזואלית ויעברו תהליך לדומה לתהליך שאני עברתי.

שנית, גם לאוכלוסיית המבוגרים המשתתפים בתכנית אחשוף נתונים אלו על מנת להציג להם את האפשרות של ביצוע סידורים באמצעות גלישה ברשת ובנוסף, את הפתרונות המוצעים לביצוע סידורים באינטרנט, דוגמת פרויקט להב"ה – להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית הוא מיזם של ממשלת ישראל שהחל בשנת 2001, שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. המיזם מתמקד בהטמעת טכנולוגיית המידע והגברת המודעות לשימוש בה בפריפריה ובאוכלוסיות חלשות, בדגש על ילדים ונוער. אוחזר מ-להב"ה ויקיפדיה

  אחת המטרות של הפרויקט היא הטמעת שרותי הgov.il -  ממשל זמין – שירותים הניתנים לאזרח באמצעות הגלישה באינטרנט.

מבין המטרות הרבות והנעלות של תכנית ה"קשר הרב דורי" חשוב לשים נתון זה במעלה לחשוף אותו בפני התלמידים המנחים וכמובן בפני המבוגרים המשתתפים בתכנית, הם אלו אשר יהיו שגרירים בקרב אוכלוסיית המבוגרים וישתפו אותם בכלים המצויים ברשת לצורך סידורים. אם תכנית "הקשר הרב  דורי" תעזור ולו במעט בצמצום הפער הדיגיטלי הרב דורי זוהי תרומה נעלה לחברת הישראלית.

מקורות:
ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 - דר' יובל דרור ובער גרשון