השבוע התקשרו אליי ממשרד החינוך בנוגע לסקר
בנושא "תקשוב בחינוך". נשאלתי שאלות לגביי מידת שילוב הטכנולוגיה
הדיגיטלית בכיתה, בבית הספר ובהוראה.
בתי הבכורה הלומדת בתיכון שש שנתי ועולה לכתה
י' נכחה בזמן השאלון וכשנסתיימה השיחה היא סיפרה לי מה קורה אצלה בבית הספר מבחינת
שילוב הטכנולוגיה: "יש מקרן ומחשב כמעט בכל כיתה אך כמעט ולא נעשה בהם שימוש,
בלוחות החכמים משתמשים רק לכתות
מב"ר, מקרן ומחשב משמש בעיקר לכתות במגמות רובוטיקה או תכ"מ (תכנות
מחשבים)."
השאלון הטלפוני והשיחה עם בתי עוררו אצלי את
השאלה מה קורה באמת בתי הספר העל יסודיים? (מאחר ואני מלמדת בבית הספר היסודי).
חיפוש ברשת הוביל אותי למחקר "ללמוד עם
טכנולוגיה: סקר בקרב בני נוער בישראל על למידה והוראה בשילוב טכנולוגיה"
שנערך על יד דר' יובל דרור וסער גרשון מבית הספר לתקשורת המכללה למנהל ובמימון
חברת Google(דצמבר 2012).
המחקר המקיף נערך לצורך כמה מטרות:
1. לשרטט תמונת מצב מזווית הראייה של התלמידים
בחינוך העל יסודי בנוגע לשימוש הטכנולוגיה בכיתות, למגזרים שעושים שימוש
בטכנולוגיה ובנוגע להיקף לימוד המיומנויות הדיגיטליות.
2.
לבחון
עמדות התלמידים על השפעת השימוש בטכנולוגיות על הלמידה בשילוב טכנולוגיה.
3.
לבחון
עמדות תלמידים לגביי הרעיון הפדגוגי של למידה בשיטת "כתה הפוכה" (Flipped Classroom) –
שיטה בה התלמידים מתכוננים לקראת השיעור ביית ומכינים את השעורים בכתה עם עמיתים
ובתיווך המורה.
הסקר מציג ממצאים מעניינים:
1. קיים חוסר מיצוי פוטנציאל טכנולוגי –
התלמידים סבורים ששילוב למידה עם אמצעים טכנולוגיים עוזרים מאד בתהליך הלמידה אך
השימוש בהם בפועל מתרחש מעט מאד.
2.
קיים
פער דיגיטלי בין יהודים לערבים – מרבית תלמידי העל
יסודי היהודים העידו כי הם יותר נגישים לכלי העזר הטכנולוגי מאשר התלמידים הערבים.
3.
חסרה
הוראת המיומנויות הדיגיטליות – מרבית תלמידי
התיכון העידו כי לא מלמדים אותם כיצד למצוא מידע באינטרנט וכי לא מעודדים אותם
בבית הספר ליצור ולהעלות לאינטרנט מידע או תוכן הקשור לשעורים.
4.
הרשת
החברתית – מורים – תלמידים – למעלה משליש מהתלמידים
טענו שהחברות שלהם עם המורים משפרת את האוריה בכתה במידה רבה מאד.
5. "כתה הפוכה"
– לפי דיווחי התלמידים שיטת לימוד זו כמעט ואינה מתרחשת בישראל אך 40% מהם הין
מעוניינים ללמוד בשיטה זו בטענה שהיא יכולה לסייע להם להבנת החומר הנלמד.
המחקר מציג רקע תאורטי שכתבה דר' אינה בלאו,
המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיית למידה, האוניברסיטה
הפתוחה, המציג סקרים בארץ ובעולם על היבטים שונים של פעילויות בני נוער ברשת
האינטרנט והשלכותיהן על תהליכי למידה, על תופעת ה"ילדים הדיגיטליים", על
"פערים דיגיטליים" וכן על "אוריינות דיגיטלית".
המחקר מציג נתונים מעניינים על שילוב אמצעי עזר
טכנולוגיים בבתי הספר. אחת הדוגמאות היא הגרף הבא המציג את השימוש במקרן בכתות
יותר לצורך מצגות ופחות ללוח אינטראקטיבי או לסרטונים.
חשוב לציין כי המחקר מתייחס למגזרים כמו יהודים, ערבים דתיים
וחילוניים וכן מתייחס להבדלים ברמות הכנסה.
המחקר ותוצאותיו המעניינות מציג תמונת מצב
עדכנית המעוררת מחשבה ושיח ציבורי בנוגע לשילוב טכנולוגיה בהוראה למידה.
קריאת המחקר עוררה בי את התובנות הבאות:
·
לדעתי
ציבור המורים ככלל צריך להיחשף אליו
ולקרוא אותו ובעיקר מורים בחינוך העל יסודי.
·
אכן
מה שבתי העידה על המתרחש בבית הספר שבו היא לומדת אינו רחוק מהנתונים שהוצגו
במחקר.
·
למרות
תכנית התקשוב הלאומית על משרד החינוך להתייחס ברצינות למחקר זה ולתוצאותיו על מנת
להוביל לשינוי המצב.
·
בני
נוער רוצים ללמוד בשילוב כלים טכנולוגיים אך המערכת לא מספיק מזמנת עבורם את
האפשרות לגלות, לחקור ולנסות.
·
כמורה
בבית הספר היסודי המחקר מעורר חשיבה על השילוב שאני עושה בטכנולוגיה בכתה ועל מה עוד אני
יכולה וצריכה לעשות על מנת לעורר עניין בלמידה
אצל תלמידי על מנת להפכם לתלמידים של המאה ה21 .

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה