שיעור מהסרטים

כמורה להוראת העברית אחת ממטרות ההוראה העומדות בפניי הן עידוד הקריאה והרצון לקרב את הלומד אל עולם הספר. לא משום שזוהי אחת מהמטרות המרכזיות של תכנית הלימודים בחינוך הלשוני אלא באמת מתוך הידיעה כי הקריאה מרחיבה את עולם הידע של הלומד, את אוצר המילים שלו, את יכולת ההמשגה שלו והכי ושוב מהנה מאין כמותה.

שנים רבות אני עורכת משימות ופעילויות שונות לעידוד הקריאה אך, בשנה האחרונה כמורה לעברית בכתות ד' –ה' בכיתות מקוונות המצוידות במקרן ובמחשבים ניידים תהיתי כיצד להיעזר באותם אמצעים הנמצאים ברשותי לצורך עידוד הקריאה. שיטוט ברשת הוביל אותי לאתר חינוכית 23 – תכניות מן העבר לתכנית העבר הנקראת "קריאת כיוון" שמאד אהבתי כילדה וקראתי ספרים בעקבותיה. התכנית הבנויה מפרקים לפי נושאים זימנה עבורי שימוש באמצעי הידע הדיגיטלי לצורך עידוד הקריאה.

החלטתי לנסות ולשלב אחת לשבוע צפייה בפרק מן הסדרה "קריאת כיוון" בשעורי העברית. כל פרק הינו בן 25-30 דקות מה שהוביל לתכנון מאורגן ומובנה של השיעור. על מנת להשיג את המטרה בצורה יעילה ויסודית הצפייה בפרק הייתה מובנית ומלווה במטלות צפייה. כל שעור צפייה ניבנה באופן יעיל כאשר התלמידים התכוננו לקראת הצפייה, קיבלו מטלת צפייה מעניינת המזמנת אותם לחשיבה ודיון. והכי חשוב להניע אותם לקרוא את הספרים המומלצים בפרק.

התוצאות היו נהדרות ואני גאה לספר כי המטרה הושגה ותלמידים רבים מיד לאחר שעור הצפייה רצו לספריית בית הספר להשאיל את הספרים המומלצים.  יתרה מכך, התלמידים העידו וסיפרו בכל הזדמנות עד כמה הצפייה עודדה אותם לקריאה.

שילוב סרטונים בהוראה בקורס "הערכת טכנולוגיות ידע"  בהנחיית דר' ליאת אייל היה שעור שנגע באופן ברור במה שאני עושה. הכיתה המקוונת והכלים הזמינים לנו כמעט בכל כיתה חיזקו את העובדה ששילוב אמצעי המולטימדיה כסרטונים בהוראה באופן מושכל מוביל להתנסות וללמידה משמעותית ומאפשר לשלבו במקצועות שונים ומגוונים כמו זה שעשיתי בשעורי העברית.

הנושא "הוראה מהסרטים" נגע בעקרונות השילוב של סרטונים בהוראה וחשף את הסטודנטים לקריטריונים לבחירת הסרטון המתאים לצורכי הלימוד וכן הציג את רמות החשיבה הנדרשות בלמידה מבוססת סרטונים.

דר' ליאת אייל הציגה בפנינו את אחד המודלים הישנים אך המפורסמים ושכוון במיוחד לצרכי למידה "מודל חרוט ההתנסות של DALE". בשנת 1969 עם כניסת הטלוויזיה לבתים ערך DALE ניסוי הבודק מהי תרומתם של סרטים ללמידה. הוא לקח קבוצת תלמידים ונתן להם הוראה של קריאה וסמלים חזותיים וטקסטואליים עד רמת התנסות ישירה של ממש. ממידת הפשטה נמוכה ועד לרמת הפשטה גבוהה. DALE  בדק כמה ידע קלטו התלמידים בעקבות למידה מצפייה וגילה שכשלמידה היא פאסיבית יותר והתלמידים רק קוראים או שומעים הם מתחברים פחות לידע וככל שהם פעילם יותר, מציגים, מתנסים, בודקים, מטיילים כך הם זוכרים את הידע לטווח ארוך.

לפי הפירמידה המוצגת צפייה בסרט מוצגת כלמידה מופשטת פאסיבית אך נתון זה מוצג כצפייה בסרט באורך מלא. אם נשדרג את ההוראה ונשתמש בסרטונים קצרים יותר הלומדים יזכרו יותר. (לפי דברי דר ליאת אייל).

מודל ההוראה של ברונר (1990) מחזק את אותן המסקנות. לפי מודל זה תפקיד המורה לספק לתלמיד תנאים לגילוי. התכנים שהמורה צריך להציג הינם סימבוליים, אקוסטיים, חזותיים ומפעילים.

דר' ליאת אייל הציגה גם מחקר שנערך באוניברסיטה בצפון קרולינה ניתנה משיית בניית 3 אובייקטי  אוריגאמי לשתי קבוצות שונות במטרה לבדוק איזו למידה יעילה יותר – למידה באמצעות תרשים קווי עזר כהדרכה והשנייה למידה באמצעות צפייה בצילום וידאו. תוצאות הניסוי הראו כי קיימת עדיפות לשימוש בכלי הדינאמי (וידאו) לצרכי הדרכה פרוצדוראלית בתנאי שהתקיימו הכללים הבאים:

א.      ניתנה שליטה על מהלך האירועים בתהליך הצפייה.
ב.      הייתה תאמה בין תרשים לווידאו.
ג.       התקיימה חלוקה למנות קצובות.
ד.      היה שילוב של תרשים וווידאו.

שילוב סרטונים בהוראה יכול להיות בכל שלב בשיעור כפתיחה, כגוף או כסיום. המורה צריך לזהות את המטרה שלשמה הוא משתמש בסרטון ולחשוב לעומק אילו מטלות הוא משלב לפני, במהלך או בסיום הצפייה.

במקרה של שיעור עברית, צפייה בפרק "קריאת כיוון" ניתנה הנחייה לתלמידים לפני הצפייה בפרק ובסופו. כתוצאה מכך התקיים תהליך של חשיבה מעמיקה, דיון והלכה למעשה – השאלת הספר מהספרייה וקריאתו.

אין ספק כי תהליך זה וההרצאה "הוראה מהסרטים" מובילים אותי לחיפוש סרטונים נוספים לשילוב בהוראה בעברית ובמקצועות נוספים.

האתר teach with a movie בהחלט מסייע לי ויכול לסייע למורים בהוראה.

מקורות:
http://www.educ.ualberta.ca/staff/olenka.bilash/Best%20of%20Bilash/dalescone.html מקור התמונה

http://www.etsu.edu/uged/etsu1000/documents/Dales_Cone_of_Experience.pdf

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1829