כחלק מתהליכי הוראה למידה בכתתי, התלמידים
בכתות ה-ו מבצעים משימות שונות בתחומי הדעת השונים אותם אני מלמדת, "תרבות
ישראל ומורשתו", תנ"ך, עברית ועוד.
חלק מהמטלות דורשות מהתלמידים שליטה בכלים
יישומיים טכנולוגים פשוטים כגון: הכנת מצגות ב- power
point, שימוש ב excel, עבודה עם מסמכים שיתופיים ועוד...
ביחידת הלימוד האחרונה שלימדתי במסגרת
שעורי תרבות ישראל ומורשתו בכיתה ה', התלמידים קיבלו משימה לבחור דמות בנושא "מנהיגים
ומנהיגות", מנחם בגין או דוד בן גוריון ונדרשו לחקור את הדמות ופועלה בתחום
מסיים וממוקד לפי בחירתם בעבודה שיתופית.
במהלך עבודת החקר הופתעתי לגלות כי
"התלמידים הדיגיטליים" שלי שחשופים שעות רבות לטכנולוגיית המחשב,
האייפד, האייפון ועוד, חסרים במידה ניכרת בשליטה בסיסית במיומנויות המחשב כמו
עבודה עם היישום power point.
במאמרה של Marry Beth
Hertz "ילדים דיגיטליים לעומת אזרחים דיגיטליים?
בחינה של סטראוטיפ מסוכן", מציגה המחברת את הסכנה שבסטראוטיפ שהחברה יוצרת
לגביי ילידם דיגיטליים וקובעת שכל ילד מתחת לגיל 18 שנותנים בידו מחשב, ידע
להפעילו באופן אוטומטי. מחברת המאמר מציגה
ניסוי בילדים שאינם חשופים לעולם הדיגיטלי ונותנים בידם מחשב. הניסוי מפריך את
המיתוס שתלמידים הם ילדים דיגיטליים רק מפני שגדלו עם מחשבים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות
ומסיקה כי למידה משמעותית, יצירתית, אוריינית, קריאה ביקורתית, שימוש בתוכן מקוון באופן
אחראי ועוד. – כל אלה צריכים להילמד באמצעות הנחייה והכוונה של מורה שצריך ללמד
אותו את אותם מיומנויות וכן את השימושים והיישומים הטכנולוגים על מנת שיעשה בהם
שימוש מושכל בלמידה.
מאמר זה העלה בתוכי את השאלה האם יש צורך להקדיש שעורים
נפרדים להקניית יישומי מחשב או ללמדם תוך כדי תחום הדעת והפעילות הנדרשת. תחושת
הבטן שלי הובילה אותי לבחור בדרך של שילוב הקניית המיומנויות בתהליך עבודה והקניית
שימושי ה- power point
בהקשר תוכני של הנושא.
בכתיבתי רשומה זו, גיליתי כי מסמך מדיניות "למידה בסביבה
מתוקשבת בבית הספר היסודי" של משרד החינוך מחזק את גישת השילוב שבחרתי וממליץ לשלב בין שתי הדרכים.
המסמך מתאר מטרות, מדיניות וסטנדרטים הנדרשים להוראה – למידה שיתאימו למיומנויות המאה ה-21. קובעי מסמך
המדיניות התלבטו גם כן בשאלה זו והגיעו למסקנה כי
על המורים לשאוף לשלב בשעורים הנלמדים בתחומי הדעת השונים בין הקניית
יישומיי המחשב לבין הנושא הנלמד בהתאם למה שהנושא מזמן. אוחזר מ http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/mismakh/.
ואכן תהליך ההוראה שבחרתי הוביל לחיזוק הטענה כי חשוב שתלמידים
יידעו לתפעל בקלות וביעילות את המחשב וישלטו במיומנויות המחשב הבסיסיות תוך כדי
לימוד תחומי הדעת.
בהקניית הנושא והפעילויות בו התמקדתי
בשלושה ממדים:
א.
הממד
התוכני – תהליך של חקר, בחירה, הצגת המטרות, עבודה
שיתופית, חיפוש מידע, סיכום (בהתאם למנהיג הנבחר).
ב.
הממד
היישומי – שימוש ושליטה בכלי power
point ותפעולו. פועל יוצא מכך שהיה עליי לדעת את הכלי
על בוריו.
ג.
הממד
החזותי – טיפים ורעיונות לבניית מצגת טובה. בחלק זה
נעזרתי בחוברת מאגר המשימות של ה"מטה לתרבות ישראל ומורשתו" ובו מחוון
ברור ומסודר לבניית מצגת לימודית טובה.
שילוב
בין שלושת הממדים הנ"ל הוביל לתוצאות נהדרות. תוך כדי תהליך הלמידה התלמידים
התנסו בלמידה שיתופית, חוקרת, מקוונת ולמדו את השימושים הנהדרים של כלי ה power
point , שילבו סרטונים, היפר קישור, תמונות
ועיצובים.
עיצוב
המצגות היה בעל רקעים אחידים, ללא פרטים
מיותרים שעלולים להפריע בקשב הלומדים. התלמידים יצרו מצגות מאורגנות היטב ומחולקות
לשלושה חלקים עיקריים: פתיחה, גוף וסיכום.
אין
ספק שהתלמידים בכתה ה2 יידעו בהמשך הדרך לעבוד עם הכלי וליישם את מה שלמדו בכלים
אחרים דומים. יתרה מכך, יידעו לתכנן מצגת לימודית אפקטיבית ואיכותית.
תהליך
זה הוביל אותי למסקנה ברורה כי כל מורה בכל תחום דעת צריך להכיר ולדעת את יישומיי
המחשב הבסיסיים ולהקנות אותם תוך כדי שילובם בתחומי הדעת. אחריות זו מוטלת על
המורים.
באותו
מסמך מדיניות "למידה בסביבה מתוקשבת" מצורף נספח חשוב מאין כמותו המגדיר
"מה ומתי"? – אילו יישומים ושימושים תלמידים בגילאים השונים
צריכים לדעת לעשות בסביבה המתוקשבת. חשוב שכל מורה יכיר מסמך זה וייחשף אליו בין
אם בית הספר שלו חלק תכנית התקשוב הלאומית ובין אם לאו. הקישור למסמך http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/mismakh/ma-02-a.htm.
מקורות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה